זועבי ואח' נ' זהר אנגדלר חברה לנאמנויות בע"מ ואח'

            בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול, סג"נ) בפר"ק 65932-06-19 מיום 19.12.2019, במסגרתה הורה בית המשפט על סילוק ידם של המבקשים מאתר עבודות בנייה שנמסר למשיבה 2 ודחה את בקשתם לביטול מינויו של מי שמונה כמפרק משיבה 2, עו"ד זהר אנגלנדר (להלן: עו"ד אנגלנדר).

הבקשה והרקע לה

1. אלה בתמצית העובדות הצריכות לעניין: משיבה 2, חברת הבית ברחוב רות 14 א' בע"מ (להלן: החברה), הוקמה לשם ביצוע עבודות בנייה בבניין מגורים ברח' רות 14 א' בחיפה (להלן: הפרויקט). במסגרת ההסכם בין החברה לבין בעלי הדירות בבניין, הוסכם כי החברה תבצע עבודות הכוללות חיזוק הבניין, תוספת בנייה לדירות הקיימות בו וכן בנייה של 6 דירות חדשות, שהיוו את התמורה עבור שירותי הבנייה. לצורך מימון העבודות התקשרה החברה עם חברת קרנות תמ"א 38 בע"מ (להלן: חברת קרנות) אשר פעלה לאיתור מממנים פוטנציאליים. לצורך הבטחת החזר ההלוואות מאותם גורמים, שיעבדה החברה את זכויותיה על פי ההסכם עם הדיירים, ורשמה משכנתא על זכויות הדיירים בבניין. במסגרת ההסכמים שבין החברה, חברת קרנות והגורמים המממנים הוסכם גם על התקשרות עם משיבה 1, עו"ד זהר אנגלנדר חברה לנאמנויות בע"מ, אשר תפעל בנאמנות עבור כל הצדדים להסכמי המימון. לצורך ביצוע עבודות הבנייה התקשרה החברה בהסכם "פאושלי" עם מבקש 1 (להלן: קבלן המשנה), אשר בתורו התקשר עם מבקשת 2 לשם ביצוע העבודות (להלן: החברה המבצעת; השניים יכונו להלן יחדיו: המבקשים).

2. בין החברה לבין המבקשים התגלעו מחלוקות שונות, לרבות לגבי התשלומים לקבלן המשנה, קצב הבנייה ואיכות העבודות. לצורך הכרעה במחלוקות אלה, פנו הצדדים להליכי בוררות לפני הבורר המהנדס אייל רביב (להלן: הבורר). במסגרת הליכי הבוררות דן הבורר בבקשה שהגישה החברה לסילוק ידם של המבקשים מאתר הפרויקט ודחה אותה. בעקבות החלטות שונות של הבורר, לרבות ההחלטה האמורה בבקשה לסילוק יד, פנו הצדדים לבית המשפט בשלוש בקשות למתן סעדים לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (המ"פ (מחוזי חי') 75094-01-19, 44294-02-19, 3954-02-19). גם במסגרת הבקשות ביקשה החברה כי בית המשפט יורה על סילוק ידם של המבקשים מהאתר. ביום 10.4.2019 דחה בית המשפט (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל) את הבקשה לסילוק יד, בציינו כי החלטת הבורר התבססה על הסכמה בין המבקשים לבין החברה וכי הגשת הבקשה לבית המשפט היא למעשה ניסיון לעקוף את הליכי הבוררות (להלן: החלטת השופטת שרון-נתנאל).

3. מאז חודש ספטמבר 2018 עד היום לא בוצעו עבודות משמעותיות בפרויקט ודיירי הבניין נאלצו בשל כך לעזוב את דירותיהם ולעבור להתגורר בדירות חלופיות.

4. בעקבות קשייה הכלכליים של החברה ומשהתברר כי היא אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה ואינה משלמת את חובותיה, הגישה משיבה 1 ביום6.2019 בקשה לבית המשפט להורות על פירוקה של החברה ולמינוי עו"ד אנגלנדר כמפרק. ביום 11.11.2019, לאחר קיום דיון ושמיעת הצדדים, ובשים לב לעובדה שהחברה, הדיירים הקיימים ושניים מרוכשי הדירות הצפויות להיבנות במסגרת הפרויקט, הסכימו למתן צו פירוק, הורה בית המשפט על פירוק החברה. כמו כן, לאור הסכמת הצדדים ובשים לב לידע שרכש בכל הקשור לפרויקט, מינה בית המשפט את עו"ד אנגלנדר כמפרק החברה. במסגרת המינוי נקבע כי עו"ד אנגלנדר יהיה מוסמך לתפוס את כל נכסי החברה.

5. ביום 21.11.2019 הגישו המבקשים בקשה לביטול צו הפירוק ולביטול מינויו של עו"ד אנגלנדר כמפרק. טענתם הייתה כי החברה ועו"ד אנגלנדר עשו יד אחת כדי לשלול את זכויותיהם תוך הצגת מצג שווא וניסיון לעקוף הוראות שניתנו בהליכי בוררות שמתנהלים בין הצדדים. בפרט נסמכו המבקשים על החלטת השופטת שרון-נתנאל, במסגרתה נדחתה כאמור בקשת החברה לסילוק ידם של המבקשים מאתר הפרויקט. במקביל, ביום 26.11.2019 הגיש עו"ד אנגלנדר בקשה לסילוק ידם של המבקשים מהאתר בטענה כי זו הדרך היחידה לקדם את הפרויקט. במסגרת הדיון שהתקיים בבקשות, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר) הביע את עמדתו כי טרם הכרעה בבקשה לסילוק ידם של המבקשים יש להורות על מינויו של מפרק אחר במקום עו"ד אנגלנדר.

6. ביום 19.12.2019 בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים, בקבעו כי לא הועלה כל נימוק המצדיק את ביטול צו הפירוק, וטענתם כי בקשת הפירוק נועדה לעקוף את הליכי הבוררות ואת החלטות בית המשפט במסגרתם, מתעלמת מכך שלחברה חובות רבים לנושים רבים, שהולכים וגדלים. בית המשפט ציין כי החלטת השופטת שרון-נתנאל התבססה על הסכמה שהושגה בין החברה לבין המבקשים במסגרת הליך הבוררות, ומשניתן צו פירוק לחברה רשאי המפרק לחזור בו מההסכמה שהושגה. מה גם, בקשת הפירוק הוגשה על ידי משיבה 1 הפועלת בשמם של נושים מובטחים אשר יש חשש כי ינקטו הליכים למימוש הבטוחות שניתנו להם. עוד קבע בית המשפט כי טענת המבקשים לפיה יש להם זכות עיכבון בפרויקט, אינה מצדיקה סירוב לבקשה למתן צו לסילוק ידם מהפרויקט. זאת, מכיוון שהמבקשים לא פירטו מהו המקור החוקי לזכות העיכבון הנטענת על ידם, וגם אם עמדה זכות שכזו, אין בה די כדי לשלול את העברת החזקה באתר לידי מפרק החברה. בנסיבות העניין נקבע כי די בכך שתשמר לקבלן המשנה הזכות לטעון כי עומדת לו זכות עדיפה על פני נושים אחרים לגבי הכספים שיצטברו בקופת הפירוק כדי להבטיח שלא יינזק אם יסולק מהאתר כעת.

7. בית המשפט דחה גם את טענת הכנ"ר כי יש לעכב את ההחלטה בבקשה לסילוק יד עד למינוי מפרק אחר לחברה. בית המשפט עמד על כך שמינויו של עו"ד אנגלנדר נעשה על דעת כל הנושים שהתייצבו לדיון בבקשת הפירוק, מתוך מודעות מלאה לניגוד האינטרסים הנטען. עם זאת, נוכח העובדה שהמעורבות של עו"ד אנגלנדר בפרויקט עלולה להקשות על חלק מהנושים, מצא בית המשפט לנכון למנות בעל תפקיד נוסף שישמש, יחד עמו, כמפרק. על כן, מינה בית המשפט את עו"ד שמואל לביא, אשר הוצע על ידי הכנ"ר כמפרק, כמפרק נוסף לצד עו"ד אנגלנדר. כמו כן, קבע בית המשפט כי המפרקים רשאים לתפוס את החזקה באתר הבנייה והמבקשים יסלקו את ידם מהאתר.

           מכאן הבקשה שלפנַי.