זועבי ואח' נ' נואטחה ואח'

פסק דין

לפני תביעה קטנה על סך של 18,000 ₪.

התובע הינו בעלים של רכב מס' רישוי 4502018 מסוג שברולט שנת ייצור 1997 (להלן: "הרכב"). הנתבע הינו בעל מוסך ואילו צד ג' הינו בעלים של עסק לממכר חלפים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע מסר לנתבע הרכב לאחר שהמנוע שווק חיים לצורך החלפתו. אין חולק עוד כי המנוע אשר הותקן ברכב התובע על ידי הנתבע נרכש מצד ג'.

התובע טוען כי לאחר כחמישה חודשים המנוע שהותקן התקלקל, זאת לאחר שהתעוררה בעיה בה הרכב התחמם, התובע פנה לנתבע אשר הפנה אותו לצד ג'. צד ג' סיפק מנוע אחר, ללא שדרש כל תמורה. התובע טוען עוד כי לאחר שהמנוע הנוסף הותקן במספר ימים שוב הופיעה בעיית ההתחממות אך הנתבע טען לפניו כי הדבר יכול לנבוע מבעיית גיר. התובע טוען כי הנתבע שיפץ את גיר הרכב ודרש תמורת כך סך של 4,000 ₪. התובע פנה שוב לנתבע והלה טען בפניו כי יש לבצע שיפוץ כללי של המנוע "אבראול". לאחר התערבות מקורה של שני הצדדים סוכם כי התובע ישלם סך של 1500 ₪ והוא אכן שילם כספים אלו אך למרות זאת המנוע עדים משמיע רעשים והגיר אינו תקין.

הנתבע מאשר בכתב הגנתו כי אכן הוחלף מנוע פעמיים לרכב. הנתבע מוסיף וטוען כי עשתו את מלאכתו כדבעי ובפעם הראשון בה חזר אליו התובע הוא הפנה אותו לצד ג' ועובדה כי צד ג' הסכים להחליף את המנוע.

הנתבע מוסיף וטוען כי הבעיה בגיר אינה קשורה כלל למנוע. הגיר תוקן לאחר שניתנה הסכמת התובע והוא תוקן בעזרת מוסך אחר.

הנתבע טוען כי בפעם השנייה שהובא הרכב למוסך מצא כי פיוז המאוורר שרוף וכי נעשה חיבור פרטיזני בין המצבר למאוורר דבר אשר גרם כנראה להתחממות הרכב ולנזק במנוע בפעם השנייה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים אתחיל בכך כי דין ההודעה לצד שלישי להידחות. לא הוכח כי הנזק בפעם הראשונה או השניה היה כתוצאה ממנוע לקוי. צד ג' נאות לספק מנוע חדש כחלק מהאחריות שהוא נותן אך הדבר אינו מוכיח כי המנוע שסופק היה בלתי תקין. לא נמצא לכך שום הוכחה. יתרה מכך לצד ג' לא הודע מאומה על התקלה ולא ניתנה הזדמנות לבדוק את לתקן את הפגם במידה ואכן הדבר נבע מחלקים בלתי תקינים.

באשר לנזק בגיר לא הוכח כי הדבר קשור לתיקון הראשוני שבוצע או לנזק במנוע ולכן דין התביעה בראש נזק זה להידחות.

הנתבע מהווה קבלן כמשמעות מושג זה בחוק חוזה קבלנות, תשל"ד - 1974 (להלן: "חוק הקבלנות"). סעיף 6 (ב) (1) לחוק הקבלנות קובע:

"6.(א)נעשו המלאכה או השירות בנכס בידי הקבלן, חייב המזמין לקבלו במועד שהוסכם עליו, ובאין הסכם - תוך זמן סביר לאחר שהקבלן הודיע לו שגמר את המלאכה או השירות.

(ב)אבד או ניזק הנכס בעודו בידי הקבלן –

(1)אחראי הקבלן, לענין חוק השומרים, תשכ"ז-1967, כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו;

(2)פטור המזמין מתשלום השכר, זולת אם אבד או ניזק הנכס אחרי שהמזמין היה חייב לקבלו ומסיבה שהקבלן אינו אחראי לה."

קרי אחריותו של הנתבע כמעט מוחלטת לפגמים אשר אירעו בנכס נשוא המלאכה בעקבות התיקון שביצע. בעניין זה, הנתבעת לא הרים את הנטל כדבעי והוכיח כי הפגם נובע כתוצאה משימוש בלתי נאות של התובע ברכב. לכן אנ יקובע כי הוא אחראי לנזקי התובע.

התובע דורש בתביעתו החזר תמורה ששילם לנתבע וכן עוגמת נפש. בנוסף מבקש התובע הוצאות נלוות בגין שימוש בגרר ארבע פעמים.

התובע לא צירף קבלות בגין שימוש בגרר ולכן תביעתו בראש זה נדחית.

נאידך התובע זכאי להחזר בגין מנוע שרכש בפעם הראשונה, חלקים כמפורט בכתב התביעה וכל עלות השיפוץ בפעם השניה בסך של 1500 ₪. כל הסכומים מסתכמים לסך של 6750 ₪ אשר על הנתבע לשפותו בגינם.

לכן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 6750 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.