זוסמן נ' קאופמן ואח'

החלטה

בקשת המבקשת להבהרת החלטה מיום 30.12.10 (להלן: "ההחלטה"), בה נדחתה בקשתה לביטול שני פסקי בורר שניתנו ביום 15.7.10 (נספחים א-ב לבקשה העיקרית) על-ידי בית דין צדק במודיעין עילית (להלן: "בית הדין" או "הבורר") וכן החלטה משלימה שנשלחה על-ידי מזכיר בית הדין (נספח ב1 לבקשה העיקרית; להלן: "ההחלטה המשלימה").

המבקשת והמשיבים הינם שכנים בבית משותף ברח' רשב"י 33 בשכונת ברכפלד במודיעין עילית. בין המבקשת למשיבים נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לתוספות בנייה וזכויות בנייה בחללים. תביעת המבקשת כנגד משיבים 1-3 לפיצוי בגין נזקים להם טענה בעקבות תוספות בנייה שבוצעו בדירותיהם, נדחתה והבורר נתן הוראות לתיקון נזקי ראייה. דרישת המבקשת לפיצוי מאת המשיב 5 בגין עבודות בנייה שביצע, נדחתה אף היא. תביעת המבקשת כנגד משיבים 4-5 בנוגע לזכויות בנייה בחללים, הוכרעה על-ידי הבורר אשר הכריע בזכויות המבקשת והמשיבים בחללים.

בבקשתה זו עותרת המבקשת להבהיר האם החלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה לביטול פסקי בורר, כוללת גם את ההחלטה המשלימה. להלן ציטוט החלק הרלוונטי:

"על התובעת והנתבעים להסיר כל התנגדות לאלתר בכל מקום שהוא לבניה בחלל, על מנת שיוכלו להתקדם באישורים לבניה זו ע"פ פסק הדין מיום ד' אב תש"ע [15.7.10]"

המבקשת מעלה בבקשתה טענות שונות החורגות מגדרי בקשה להבהרת החלטה. עיקר טענתה הוא, כי ככל שהחלטת בית המשפט מתייחסת גם להחלטה המשלימה, הרי שיש בה לכל היותר למנוע הגשת התנגדויות על בסיס טענות קנייניות (אלה הוכרעו על-ידי הבורר), אך אין בה כדי למנוע הגשת התנגדויות על בסיס של בנייה לא חוקית או סתירה להסכם המכר, שכן, אלה לא עמדו לדיון בפני הבורר. לפיכך, מבוקש על-ידה להבהיר כי החלטת בית המשפט אינה מונעת ממנה להגיש התנגדויות להיתרי בנייה או להתלונן ברשויות המקומיות על עבודות בנייה החורגות מהיתרים. כמו כן עותרת המבקשת לדעת האם עליה להסיר התנגדויות שהגישה.

לטענת משיבים 4-5, טענות המבקשת נדונו, הוכרעו והפכו לחלוטות. החלטת בית המשפט מתייחסת במפורש גם להחלטה המשלימה המורה לצדדים (ובכללם המבקשת) להימנע מהגשת התנגדויות. לפיכך, התנגדות לבנייה מנוגדת לפסק הבורר ולהחלטת בית המשפט, וטענות המבקשת אינן אלא ניסיון לשנות מהחלטות בית המשפט.

המשיבים 1-3 לא הגישו תגובות.

בפיסקה 1 להחלטת בית המשפט צוין במפורש כי ההחלטה מתייחסת גם להחלטה המשלימה. באשר למהות ההחלטה המשלימה - במהלך הדיון בפני בית משפט זה, המשיבים הודו כי בית הדין לא דן בחוקיות הבנייה או בעצם השימוש במקרקעין, אלא קבע ממצאים בשאלת הנזק ובשאלת דרך החלוקה הקניינית בין הצדדים (ר' בפרק טענות הצדדים, עמ' 5 להחלטה). בפיסקה 7 להחלטת בית משפט זה נקבע כי בית הדין דן בתביעה הנזיקית ולא התיימר לדון בחוקיות הבנייה וכי בית הדין לא הכשיר בניה זו או אחרת ולו ברמז. התביעה כנגד משיבים 4-5 הייתה קניינית בעיקרה ונועדה לבירור הזכויות בחלל. אף לגישת בית הדין, ביצוע עבודות הבנייה היה מותנה בקבלת היתר (ר' פיסקה 7 להחלטה, עמ' 9-10). באותו מקום ישנה התייחסות מפורשת להוראה בהחלטה המשלימה, שם נאמר כי ההחלטה המשלימה נועדה, על פניה, להסרת התנגדויות שמקורן בטענות קנייניות שנדונו בפני בית הדין. בכל מקרה, המשיבים הסכימו בדיון בפני, כי ככל שההוראה מונעת מהצדדים להגיש התנגדויות אחרות לרשויות התכנון והבניה, היא בטלה (שם, שם).

מן האמור עולה, כי לא נדרשת כל הבהרה להחלטת בית משפט זה. הדברים אותם ביקשה המבקשת להבהיר, מבוהרים במפורש בהחלטה. בית הדין לא דן בחוקיות הבנייה וספק רב אם יש לו הסמכות לדון בכך אף בהסכמת הצדדים, שכן, מדובר בסוגיות הנתונות לרשויות התכנון והבניה, ודברים אלה עולים גם מפסקי בית הדין. כפי שצוין בהחלטה, ככל שבית הדין נתן הוראות לצדדים להסיר התנגדויות, עניינן בהתנגדויות שמקורן בעילות התביעה שנדונו בפניו, היינו בהתנגדויות על בסיס טענות קנייניות. הצדדים הסכימו כי ככל שיש בהוראת בית הדין כדי לאסור הגשת התנגדויות בשל עילות החורגות מגדרי הדיון שהתנהל בפניו, הן בטלות.

שאר טענות המבקשת, חורגת מגדרי בקשה להבהרת החלטה.

התוצאה

4. הבקשה מתקבלת.

הגם שהדברים נאמרו במפורש בהחלטה, מובהר בזאת שאין בפסקי בית הדין או בהחלטת בית משפט זה כדי למנוע מהמבקשת להגיש התנגדויות להיתרי בנייה או תלונות על חריגות בנייה בגין עילות שאינן קנייניות.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: