זוסמן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

ביום 11.4.11 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לדו"ח הזמנה לדין מספר 20250105010, שעניינו, נהיגה במהירות העולה על המותר, בדרך שאינה עירונית.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 10.4.11 בשעה 01:15 נתפס המבקש, באמצעות מכשיר אכיפה מסוג ממל"ז, כאשר הוא נוהג במכוניתו במהירות של 135 קמ"ש (אחרי הפחתה של 5 קמ"ש), כאשר המהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש.

המבקש נעצר במקום, זוהה על ידי שוטר עורך הדו"ח ורישיונו נתפס עד לשימוע.

בשלב זה של הדיון, די בדו"ח הזמנה לדין, בו תיעד השוטר את אופן הפעלת המכשיר ומדידת המהירות ואף בדברי המבקש עצמו "אתה צודק אני מצטער" כדי לקבוע שבידי המשיבה ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המבקש בדין.

מסוכנות

מסוכנותו של המשיב נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ועברו.

בבש"פ 513/88 מ"י נ. רז גוליו קובע כבוד השופט מלץ:

"השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות: התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות".

המבקש נוהג משנת 1986 ולחובתו 18 הרשעות קודמות בלבד. מדובר בעבירה ראשונה מסוגה.

בטופס השימוע הנימוק היחיד שציין הקצין הפוסל בהחלטתו היה "בהעדר" דהיינו, לא נמצאו כפי הנראה נימוקים לגופו של עניין המצדיקים פסילתו המינהלית של המבקש, למעט העובדה שלא התייצב לשימוע בעניינו.

מעברו התעבורתי של המבקש, כמו גם נימוקי הקצין הפוסל, לא התרשמתי כי מדובר בנהג מסוכן לציבור.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי די בפסילה שריצה עד היום ומורה להחזיר למבקש את רישיונו לאלתר.

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תשע"א, 17/04/2011 במעמד הנוכחים.

שרית קריספין-אברהם, שופטת