זוהר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק - דין

1.התובע הגיש תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 24.6.12, הדוחה את תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 24.11.11.

2.העובדות לא היו שנויות במחלוקת, הן עולות מהודעת התובע לחוקר המוסד ומההחלטה מיום 27.5.13:

"זה קרה בתאריך 24.11.11 יום חמישי בשבוע. באותו יום יצאתי מהבית בשעה 8:30 כדי לנסוע לעבודה, באותו יום היו לי פגישות עם לקוחות בי-ם, וכאשר באתי להכנס לרכב הפרטי שלי מסוג מרצדס, ותוך כדי הכניסה לרכב עשיתי מן תנועה לא נכונה. פשוט איפה שהרכב חנה, כמו שהוא חונה עכשיו וצילמת אותי, ישנו הפרש גובה בין המדרכה לכניסה לרכב, וממש איך שנכנסתי לרכב התיישבתי במכה אחת על מושב הרכב ופתאום הרגשתי כאב חד בגב התחתון וכן לא הרגשתי את רגל שמאל, הרגשתי כמו סכינים בגב, נשארתי בתוך הרכב, והתיישבתי מס' דקות עד שהתאוששתי...".

3.בהחלטה מיום 27.5.13 נקבע כי התובע הוכיח אירוע תאונתי בכניסה לרכב, לפיו בשל הפרש גובה בין המדרכה לכניסה לרכב נכנס התובע לרכב "במכה אחת".

4.ד"ר אסא לב אל מונה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה").

5.ביום 11.10.13 ניתנה חוות דעתו לפיה:

"א.המחלה בגבו של התובע הנה מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות (Degenerative Disc Disease), להלן מנ"ד, בעמוד השדרה המתני עם סיבוך של פגיעה בשרשים עצביים.

ב.קיים קשר סיבתי חלקי בין מחלת התובע ובין האירוע מיום 24.11.11.

מחלתו היסודית של התובע הנה מנ"ד. גורם הסיכון החשוב ביותר למחלה זאת הנו הגורם הגנטי [1-33]. האירוע ביום 24.11.11 אין לו, כמובן, שום קשר למחלה זאת. לעומת זאת יש קשר ברור בין האירוע לבין התרחשות הנזק לשרשי העצבים (רדיקולופתיה). במילים אחרות בעמוד השדרה של התובע קיימת הייתה מכבר חולשה של מעטפת הדיסקה הבין חוליתית שבין החוליה המתנית החמישית לחוליה הראשונה של העצה (סקרום). האירוע שבו נחת התובע על אחוריו, בהכנסו למכוניתו, גרם לעלית לחץ פתאומית בתוך הדיסקה הנ"ל מה שגרם לקרע בדופן המוחלש של הדיסקה ובעקבותיו הנזק לשרשי העצבים.

אלמלא היה עמוד השדרה של התובע "חולה" זה מכבר, לא היה מתרחש הסיבוך הנ"ל.

אלמלא היה האירוע יתכן והסיבוך הנ"ל לא היה מתרחש במועד מאוחר יותר".

6.טענות התובע –

א.על פי ההלכה הפסוקה כאשר פגימה נגרמת עקב אירוע חיצוני הנראה לעין קמה חזקת הסיבתיות לפיה מה שאירע במהלך העבודה אירע גם עקב העבודה.

זהו למעשה אימוץ עקרון "הגולגולת הדקה".

ב.בענייננו אירוע "הנפילה" לתוך הרכב הינו אירוע של גורם חיצוני הנראה לעין ולכן נהנה התובע מחזקת הסיבתיות. לפיכך די שהאירוע יגרום לנזק כלשהו כדי שהתביעה תוכח.

ג.המומחה קובע קשר ברור בין האירוע לבין הנזק לשורשי העצבים, וכן קבע כי אלמלא האירוע התאונתי יתכן והסיבוך שאירע לתובע לא היה מתרחש במועד מאוחר יותר.

7.טענות הנתבע –

א.הנתבע חוזר על טענותיו לפיהן אין מדובר באירוע תאונתי, אין מדובר בתנועה יוצאת דופן אלא בחלק הרגיל של הדרך לעבודה. לפיכך לא היה מקום למנות מומחה רפואי.

ב.המומחה שלל קשר סיבתי בין מחלת התובע בע"ש מותני לבין האירוע.