זוהר ואח' נ' יעקבי ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

לטענת ב"כ המבקשת, פסק הדין בביהמ"ש קמא הורה למבקשים לפנות את דירתם תוך שהוא מורה למשיבה 1 להשיב לידי המבקשים את הכספים ששולמו על ידם אך מותיר לה לקזז מכספים אלו את הסכומים הכספיים שנקבעו בפסק הדין. בנסיבות אלה, המשיבה 1 מחזיקה בידיה כספים רבים ואין כל הצדקה להשית על המבקשים הפקדת ערבון בסכום שנקבע, כשמצבם הכלכלי אינו מאפשר זאת, ונועל בפניהם את שערי בית המשפט. לדבריו, בית משפט קמא העלה טענה שלא הועלתה על ידי המשיבים, שהייתה בבחינת הרחבה חזית אסורה, לפיה על המבקשים היה לאפשר למשיבים לבצע את התיקונים הדרושים בדירה, על פי הוראות חוק המכר. לפיכך, לא הייתה להם הזכות לכאורה לקזז את יתרת התמורה, שכן היה עליהם לשלם את הכספים תחילה, ואז לבקש מהמשיבה 1 כי תתקן את הליקויים. בעקבות ממצא יחיד זה, קבע בית משפט קמא כי המבקשים הפרו את ההסכם הפרה יסודית, באופן שהצדיק את ביטול ההסכם מצד המשיבה 1. לאור זאת, הגישו המבקשים את הערעור, ופירטו את נימוקיהם שם. לדבריו, המבקשים הנם זוג צעיר שהוציאו עשרות אלפי שקלים במסגרת הקרב המשפטי שניהלה נגדם המשיבה 1, ומדובר בתביעה שהנה מהותית ביותר ביחס להמשך חייהם ואשר עשויה לחרוץ את גורלם הכלכלי לשנים רבות.

לטענת ב"כ המשיבה , המבקשים לא ציינו אם ברשותם כלי רכב, חסכונות, קופות גמל, קרנות פנסיה וכו', וכן לא מסרו שום פירוט אודות מקומות עבודתם ושכרם. המבקשים אף לא פירטו אודות פניותיהם לבני משפחה, ולא הסבירו מדוע הם אינם יכולים להסתייע בהם. המבקשים גם לא פירטו אודות האפשרות לגייס את הסכום באמצעות הלוואה מהבנק, מקום העבודה, בני משפחה, קופ"ג וכו'. בפועל, למבקשים שני כל רכב, המבקשת 1 עובדת מועצה והמבקש 2 הנו עובד בנק, כשלשניהם משכורות ראויות, ברם המבקשים לא פירטו דבר על כך. בנוסף נטען, כי המבקשים מתגוררים מזה חמש שנים בנכס שאינו שלהם, מבלי לשלם דמי שכירות או דמי שימוש ראויים. לדבריו, הטענה לפיה הכסף מצוי בידי המשיבה 1 הנה טענת סרק, שכן מתוך הכסף הזה נדרשת המשיבה להחזיר כספים לבנק שהעמיד משכנתא. המבקשים לא פירטו מהי יתרת חובם לבנק שהעמיד להם משכנתא, ומה יש להשיב לו. לטענתו, החובה להשיב את הכסף למבקשים קמה רק עם פינויים מהנכס, אף על פי כן, בינתיים המבקשים מחזיקים בנכס, ויתכן כי הם ימשיכו להחזיק בנכס גם בעתיד, אף אם יידחה ערעורם, ובכך עשוי המשיבה 1 לעמוד בפני חסרון כיס משמעותי. בנוסף נטען כי המבקשים לא הוכיחו כי סיכויי ההליך ממשיים.

לטענת ב"כ המשיב 2 , המסמכים שצורפו לבקשה מציגים תמונה חלקית בלבד, המתייחסת לחודשים יולי – אוקטובר 2013 בלבד. לא ברור אם המסמכים הללו משקפים את מלוא הנתונים לגבי מכלול חשבונות הבנק שלהם. המבקשת 1 לא התייחסה בתצהירה לשאלה אם ניסתה לגייס את הכספים מחוג קרוביה ומשפחתה, לא התייחסה להיקף רכוש ולמקורות הכנסותיה. כמו כן, נטען כי המבקשים מיוצגים על ידי עורכי דין פרטיים, ברם הם לא הביאו כל נתונים על שכר הטרחה שהם משלמים, ושיעורו. למבקשים מסגרת אשראי בסך של 23 אלף ₪, מספר כרטיסי אשראי, והעברות באלפי שקלים בחשבון, הטעונות הבהרה. לטעמו, העובדה כי המבקשים מצויים ביתרת חוב לכאורה, אין בה כדי ללמד על העדר מסוגלות כלכלית. בנוסף נטען, כי המבקשים כלל לא התייחסו לסיכויי הערעור, לא בבקשה ולא בתצהיר. לטעמו, עיון בערעור מעלה כי הוא כלל אינו מכוון כלפי המשיב 2 אלא מתרכז במערכת היחסים שבין המבקשים למשיבה 1. יחד עם זאת, כעת המשיב ובאי כוחו נדרשים להשקיע שעות עבודה, והוצאות נוספות, על כן, אין כל הצדקה לפטור את המבקשים מהפקדת ערבון, מה גם המבקשים טרם שילמו אפילו את ההוצאות שנפסקו לטובתו המשיב 1 בבית משפט קמא. המשיב 1 אינו מחזיק בכספי המבקשים, ואין בידו כל בטוחה המבטיחה את הוצאותיו.

ב"כ המבקשים טען בתגובה, כי נראה שהמשיבים מעוניינים למנוע בכל מחיר בירור ענייני בערכאת הערעור, וזאת כשמדובר בהכרעה הקיומית, הנוגעת לפינויים של המבקשים מהבית. לדבריו, פסק הדין של בית משפט קמא לא מבוסס על ממצאי מהימנות אלא על שאלות משפטיות והסקת מסקנות שגויות מהחומר העובדתי שהיה מצוי בפניו. לטענתו, הוצאות המשפט לא שולמו לאור העובדה שניתן עיכוב ביצוע ע"י ביהמ"ש קמא עד למתן הכרעה בבקשה. כמו כן, נטען כי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו טוב, ומכאן ברור שאף בנק לא ייתן הלוואה למי שמצוי ביתרת חוב כה גבוהה. לדבריו, לאור הסיטואציה הקשה אליה נקלעו בעקבות פסק דינו של בית משפט קמא, הוצע למבקשים כי לא יגבה שכר טרחה בעד הייצוג.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראה: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.2011).

בענייננו, המבקשים לא צירפו תלושי שכר ולא פירטו את היקף הכנסותיהם והוצאותיהם. המבקשים אף לא פירטו מדוע חוג קרוביהם ומכריהם אינם יכולים לעזור להם. המבקשים גם לא ציינו כיצד עלה בידם לממן את ייצוגם המשפטי עד כה בבית משפט קמא. תדפיסי העו"ש שצורפו מתייחסים לחודשים יולי – אוקטובר 2013. תנועות החשבון מלמדות על העברות לבנק ברקליס דיסקונט, מרכנתיל, אינטרנט, רכישת ני"ע וכו'. המבקשים לא פירטו אודות התנועות אלו, וניכר כי רב הנסתר על הגלוי. בנוסף, המבקשים לא סתרו את טענת ב"כ המשיבה 1 לפיה הם מחזיקים בשני רכבים. בנסיבות אלה, משלא עלה בידי המבקשים לפרוש בפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית בדבר מצבם הכלכלי, די בכך כדי לדחות את בקשתם.

יחד עם זאת, מששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב לכך שהמבקשים ניצבים לפני פינוי ביתם, שיש להעמיד את גובה הערבון על סך של 13,000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ד, 18 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: