זוביידאת נ' ע.ה. אגם תובלה -צמח ליסינג ואח'

פסק דין

בפניי תביעת התובע כנגד הנתבעים לקבלת פיצויים בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכבו של התובע עקב תאונת דרכים בה היה מעורב הרכב ביום 29.0.09 (להלן: "התאונה").

הנתבעת 1 הינה הבעלים של המשאית שהייתה אף היא מעורבת בתאונה ושהייתה נהוגה על ידי הנתבע 3. הנתבעת 2 הייתה המבטחת של המשאית בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה.

טענות התובע

ביום התאונה התובע נהג ברכבו בצומת זבולון, בנתיב השמאלי בכביש במהירות של 60-70 קמ"ש ומימינו נסעה המשאית שהייתה נהוגה בידי הנתבע 3. שני הנהגים המשיכו בנסיעה ישרה, אך לפתע המשאית סטתה למסלול נסיעתו של התובע ופגעה בצידו הימני של רכב התובע.

טענות הנתבע

בכתב ההגנה הנתבע טען, כי ביום התאונה הוא נסע עם המשאית במסלול הימני בכביש. עבר בצומת זבולון. לאחר מעבר הצומת החל בעקיפת משאית אחרת שנסעה לפניו, תוך נקיטת אמצעי זהירות ולאחר שווידא כי המסלול משמאלו פנוי ומאפשר עקיפה בבטחה. לקראת סיום העקיפה הגיח לפתע ובמהירות, רכבו של התובע מהמסלול השמאלי וניסה לבצע עקיפה של משאית הנתבעים. ניסיון זה לא צלח לתובע ורכבו התנגש בחלקה השמאלי אחורי של משאית הנתבעים.

בעדותו בפניי, הנתבע העיד כי בטרם התרחשות אירוע התאונה, הוא עמד ברמזור אדום מאחורי משאית עמוסה במלט. הנתבע היה עם משאית סמיטריילר באורך של כ- 15 מטרים עם מכולת נמל ריקה. הרמזור התחלף לירוק, הנתבע המתין עד שהתפנה המסלול משמאלו והחל בעקיפת משאית המלט שנסעה במהירות 20-25 קמ"ש. הנתבע ראה כי באה מרחוק מכונית והיה נדמה לו שאותה מכונית הייתה בנתיב השמאלי. הנתבע נסע במהירות 40-45 קמ"ש ובזמן ביצוע העקיפה הגיח רכבו של התובע מאחור במהירות, ניסה לבלום ולא הצליח ונגע בגלגל האחורי של נגרר משאיתו של הנתבע.

במכתב הדחייה מיום 19.1.10, שנשלח על ידי הנתבעת 3 לסוכנות הביטוח של התובע, ציינה הנתבעת 2 כי על פי גרסת מבוטחה, נהג רכב צד ג' סטה ממסלולו לעברו ופגע בנגרר מאחור.

דיון והכרעה

במרכז הראיות עומדת עדותו של התובע.

ייאמר מייד, כי מהימנה עליי עדותו של התובע במלואה. התרשמתי מאוד מאמינותו של התובע. לא זו אף זו: הנזקים המפורטים בחוות דעתו של השמאי מטעם התובע כשלעצמם מאמתים את עדותו של התובע בדבר תיאור נסיבות התאונה. אליבא גרסת הנתבע, רכבו של התובע היה אמור להיפגע בחלקו הקדמי ולא היא. רכבו של התובע ניזוק לאורך כל חלקו הימני.

גרסתו של התובע הייתה עקבית ולא נסתרה. מנגד, הנתבע מסר מספר גרסאות לתיאור נסיבות התאונה. התובע נסע במסלולו השמאלי וישר. לא ברי כיצד התובע ניסה לעקוף את משאית הנתבע מצד שמאל, כאשר הנתבע העיד בעצמו, כי הכביש הפך להיות כביש של שני מסלולים בלבד לאחר הרמזור.

על פי העדויות שנשמעו בפניי, ניתן לקבוע כי המשאית החלה לעבור את הצומת לכשהרמזור התחלף לירוק. התובע בא מאחור במסלולו השמאלי והמשיך ישר בנסיעתו משהרמזור היה ירוק ועבר את הצומת אף הוא. לפתע, החלה המשאית לסטות לכיוון נסיעתו של התובע כשהיא מקדימה אותו. אך, ברי כי הנתבע לא עשה חישוביו נכון ובטעות סבר כי יוכל להשלים את עקיפת המשאית שנסעה לפניו בטרם יתקרב אליו רכבו של התובע. הנתבע בעצמו העיד כי ראה רכב מאחוריו בצד שמאל. הנתבע לא הספיק להשלים את העקיפה בבטחה כפי טענתו. התובע ניסה לבלום ולמנוע את ההתנגשות, אך ללא הצלחה. כתוצאה מכך, חלקו האחורי של נגרר המשאית פגע ברכב התובע בצידו הימני לכל אורכו.

בכתב הגנתם הנתבעים כפרו בחוות דעת השמאי, אך ביום הדיון זנחו טענתם בהקשר זה.

לאור כל האמור לעיל, הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים יחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים שלהלן:

סך של 8,669.66 ₪ עבור נזקי הרכב, כולל ירידת ערך, על פי קביעת השמאי מטעם התובע, וכן סך של 700 ₪ עבור שכר טרחת השמאי, כולל מע"מ.

לסכומים הנ"ל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.09 (מועד עריכת חוות דעת השמאי) ועד היום.

בנוסף לסכומים הנ"ל, הנתבעים יחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 200 ₪ עבור הוצאות משפט.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.