זוארס נ' אורנבוך ואח'

החלטה – ביחס לבקשה לסילוק על סף מטעם הנתבעים 1, 5, 6, 7, 9

התובע הגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, ביחס למגרש שייווצר לאחר רישום זכויות תכנוניות, שהוקצו לבעלי מגרשים קיימים, וזאת מכוח תוכנית לאיחוד וחלוקה מחדש שאושרה.

בפניי בקשה לסילוק על סף בטענה להעדר סמכות עניינית, וזאת משני טעמים;

בטענה כי התובענה נעדרת עילה, וזאת הואיל והמגרש נשוא התובענה טרם נוצר, שכן הזכויות התכנוניות טרם נרשמו, ולכן נטען כי התובענה נעדרת עילה.

כמו כן, בטענה כי ככל וביהמ"ש יקבע שעסקינן בזכויות שניתנות לפירוק יש להגדירן לכל היותר כזכויות במיטלטלין, ומשכך ולנוכח היקף שוויין יש להעביר את התובענה לביהמ"ש מוסמך, ביהמ"ש המחוזי.

הצדדים הגישו טענותיהם לרבות כתב תשובה והחלטתי זו ניתנת לאחר קבלת הבקשה והתגובות לה.

העובדות;

כעולה מכתב התביעה, הצדדים הינם בעלים של חלק מחלקות 27 ו-31 בגוש 6370.

ביום 9.6.02 פורסמה למתן תוקף תוכנית לאיחוד וחלוקה מחדש, קא/מק/201 אשר אושרה בשנת 2008, (להלן: "התוכנית").

בהתאם לתוכנית זו, אחד המגרשים, יחולק לשלושה מגרשים שונים, שסומנו 31א, 31ב, 31ג.

תוכנית זו לא נרשמה בלשכת רישום מקרקעין.

בתובענה מבקש התובע פירוק שיתוף בין הבעלים כפי שיהיו לאחר רישום התוכנית, כלומר, התובענה אינה מוגשת כלפי כל הבעלים הרשומים היום, אלא הבעלים של מגרש 31א לכשירשם.

העדר עילה;

המבקשים טוענים, כי הואיל וחלקות 31א-31ג טרם באו לעולם, הרי דרישת פירוק שיתוף לא יכולה לקום כלפיהם, מכוח חוק המקרקעין, בהיות הזכויות טרם רשומות.

לטענת המבקשים לכל היותר ניתן לטעון לזכויות תכנוניות, שלא הבשילו לכדי זכות במקרקעין, ומשכך לא ניתן להגיש תובענה לפירוק שיתוף במקרקעין, שכן תובענה כזו נעדרת עילה היא.

המבקשים מפנים לפסק דינו של כב' השופט גורן, בעניין 971/91.

המשיב טוען, כי זכויות שמקורן בחוק התכנון והבנייה הינן זכויות במקרקעין, ולביהמ"ש הסמכות להורות על פירוק מגרש הגם שטרם נרשם, כיחידה נפרדת.

הואיל וכך לתובענה צורפו כל בעלי הזכויות הרלוונטיים לזכויות שפירוקן מבוקש.

המשיב מפנה למאמריהם של מלומדים, פרופ' פוזנר, ועו"ד אילוז, וטוען, כי לא ייתכן לקבל את עמדת המבקשים, שמשמעותה קיפאון והותרת שותפות במקרקעין המנוגדת למטרתו של החוק, ומנוגדת לעקרונות המשפט.

העדר סמכות עניינית;