זהר נ' מדינת ישראל

החלטה

במסגרת העתירה המנהלית שהגיש העותר , הוגשה בקשה למתן צו ביניים ,לפי תקנה 9 לתקנות בתי המשפט ךענינים מנהליים (סדרי דין)התשס"א- 2000,המונע כניסה לתוקף פסילת רשיונו של העותר עד למתן ]סק דין בעתירה.

עיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה עובר למתן החלטה זו.

העתירה ענינה , בטול החלטת המשיב מיום 6.12.09 בדבר פסילת רשיונו של המשיב.

בבסיס העתירה השאלה, האם תקופת הצבירה יכולה לעלות על 4 שנים ממועד ביצוע העבירה המוקדמת ביותר, אם לאו.

על מבקש צו ביניים החובה לשכנע את בית המשפט כי מקרה זה ,הוא הראוי , למתן צו ביניים ,עוד בטרם תנתן החלט לגוף העתירה.

ההחלטה בדבר פסילת העותר לתקופה בת 3 חודשים ניתנה ביום 6.12.09,במסגרתה נקבע ,כי הפסילה בפועל תהא מיום 6.6.2010,קרי, ניתנה לעותר דחיית הפעלת הפסילה ב- 6 חודשים.

על פי תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט מנהליים (סדרי דין ) התשס"א – 2000תוגש העתירה לא יאוחר מ-45 יום מיום שפורסמה ההחלטה כדין או, מיום שקיבל העותר הודעה על כך,בפועל הוגשה העתירה בשיהוי של 30 ימים, ביום 22.2.10 במקום ביום 20.1.2010.

שהוי זה מהווה עילה לדחית העתירה.

חילופי המכתבים בין העותר ללשכה המשפטית אצל המשיב,אינם מאיינים את מגבלת הזמן.

ראה בג"צ 588/89, יעל תוכנה מערכות בע"מ נ.שר המסחר והתעשיה (פורסם בנבו)

העותר ביצע אמצעי תיקון – קורס בסיסי בנהיגה נכונה בין ה- 20.2.2005 ל- 2.3.2005 .

העותר זומן לבצע קורס ייעודי בנהיגה נכונה, אך לא סיימו עד היום.

נוכח הגבלת שקול הדעת המוקנה למשיב לענין הטלת אמצעי תקון נוכח טענות העותר בעתירה לחישוב תקופת הצבירה, נןכח לשון התקנות ,הפסיקה הקימת לענין תקופת הצבירה, ( ראה עת"מ 08\3017 גל פאר נ. משרד התחבורה פןרסם בנבו מקום בו לא בוצע אמצעי תקון במקרה זה קורס ייעודי בנהיגה נכונה ימשיכו הנקודותבצבירתן, ויעמדו לחובתו גם מעבר ל-4 שנים.

מכאן ,סיכויי ההצלחה בעתירה אינם מן הגבוהים, אין מקום להורות על צו ביניים

מה גם , שלא הוכח נזק ממשי שנגרם לעותר מפסילת רשיונו ,אל מול הנזק האפשרי לצבור, כתוצאה מנהיגתו העבריינית של העותר.

במקרה זה כף המאזניים נוטה לטובת הלחימה בתאונות הדרכים.

נוכח כך , לא מצאתי לקבל הבקשה לצו ביניים.

אני מורה על דחית הבקשה.

הדיון בעתירה לגופה,יתקיים ביום 30.6.2010