זהביאן נ' עיריית תל-אביב

ב"כ התובע: עו"ד אסף שרעף

ב"כ הנתבעת: עו"ד גליה לוי

החלטה

לפני בקשה למחיקה או לדחיה של התביעה על הסף.

הרקע וטענות התובע

1.במהלך שנת 1972 נחתם בין התובע לעיריית תל אביב הסכם, לפיו ישכור התובע החל מיום 1.5.72 ועד ליום 30.4.73 קיוסק בשדרות הר ציון, פינת רחוב הגדוד העברי. ההסכם עם הנתבעת נחתם לאחר שהתובע חתם על שני הסכמים עם הדייר היוצא, שהסדירו את העברת הזכויות בין הדייר היוצא לתובע.

התובע הפעיל את הקיוסק במשך עשרות שנים, והקפיד לטענתו לשלם את דמי השכירות במועד ולקיים את ההסכם.

דא עקא, שבשנת 2006 חלו שינויים באזור בו ממוקם הקיוסק, שהפכו את הפעלתו לבלתי אפשרית: עשרות נרקומנים וחסרי בית התאספו באזור והפכוהו לביתם השני. כתוצאה מההפרעות הבלתי פוסקות, לקוחות הדירו רגליהם מהקיוסק ולא היתה כדאיות כלכלית בהמשך הפעלתו. התובע פנה פעמים רבות לנתבעת והציע לה לפנות את המושכר בתמורה לקבלת פיצוי הולם, אך הנתבעת התעלמה מהפניות.

התובע טוען כי מילא אחר כל תנאי בהסכם השכירות ונאלץ שלא להמשיך ולהפעיל את הקיוסק בשנים האחרונות, באשמת העירייה. הוא טוען כי תפקידה של העירייה ואחריותה המלאה הייתה לדאוג לכך שיהיו לו תנאים הולמים ונאותים לנהל את הקיוסק ולמכור בו. משלא עשתה כן, מגיע לו פיצוי ממנה.

התובע טוען כי הוא מגיע אחת לשבוע למושכר על מנת לשמור על הציוד במקום ולוודא את תקינותו.

לטענתו, לא ניתן לראות את אי השימוש במושכר כ"נטישה" המהווה עילת פינוי של נכס העירייה.

טענות ההגנה של העירייה

2.העירייה טוענת כי כתב התביעה הינו חסר כל בסיס, ואינו מגלה כל עילה כנגדה, התובענה הוגשה בחוסר תום לב, תוך הסתרת עובדות מעיני בית המשפט, העלאת טענות עובדתיות שגויות והטעיית בית המשפט.

לגופה של התביעה טוענת העירייה, כי במהלך שנת 2002 הפסיק התובע לשלם את דמי השכירות (וחזר לשלמם רק ממאי 2006 ואילך). החל משנת 2002, לפחות, ולאורך כל השנים, התובע לא שילם את תשלומי הארנונה בגין הקיוסק באופן סדיר, והוא מצוי בהסדרי חובות מול אגף הארנונה. בינואר 2005 התובע אף הגיש לאגף הארנונה בקשה למתן פטור מתשלום ארנונה בגין נכס ריק. מספר סיורים שביצעו נציגי העירייה העלו כי הקיוסק סגור והתובע אינו מפעיל אותו. לאור האמור, שלחה העירייה לתובע ביום 26.4.2006 דרישה כי יפנה את הקיוסק בשל נטישתו, היות והקיוסק סגור ולא פעיל וכן בשל אי תשלום דמי שכירות.

הבקשה לסילוק על הסף

טענות העירייה/המבקשת

3.העירייה מבקשת את מחיקת/דחיית התביעה על הסף, מכח תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות). הבקשה לסילוק על הסף מושתת על מספר טענות:

א.העדר עילה: הפסקת תשלום דמי השכירות במהלך 2002, אי הסדרים בתשלומי הארנונה משנת 2002, הצהרתו של התובע באגף הארנונה בשנת 2005 בדבר היות הנכס ריק, הסיורים שנערכו מטעם הנתבעת שאכן מצאו את הנכס ריק והצהרת התובע בשנת 2007 בפני הנתבעת בדבר היותו של הקיוסק לא פעיל מזה כשבע שנים - מכל אלה עולה כי התובע הפסיק להפעיל את הקיוסק, משיקוליו שלו בלבד, מזה שנים והרבה לפני שנת 2006.

ב.הטענה כי התובע לא יכול היה להמשיך להפעיל את הקיוסק בשל נרקומנים וגורמים עבריינים בסביבה נטענת על ידי התובע כהבל פה, ללא תימוכין.

התובע לא מניח תשתית מינימאלית לטענה כי זו הסיבה לאי הפעלת המושכר.