זהבי נ' דעוס

החלטה

לפניי בקשה לדחייה על הסף של תביעה קטנה.

התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה קטנה. במסגרת התביעה טענה התובעת כי היא שכרה דירה מהנתבע באמצעות בנו. לטענת התובע כשבועיים לאחר שנכנסה לדירה, הוטרדה מינית על-ידי בנו של הנתבע, ועקב כך נאלצה לעזוב את הדירה ונגרמו לה נזקים. לטענתה הנזקים נגרמו לה עקב התנהלות בנו של התובע.

הנתבע עותר לדחיית התובענה על הסף הואיל ולטענתו אין בטענותיה של התובעת שום טענה כלפיו, אלא כלפי בנו, שהינו בגיר. לטענתו אין שום טענה מצד התובעת בדבר הפרת הסכם מצידו או מחדל כלשהו שנעשה על-ידו. לטענת הנתבע, ככל שיש לנתבעת טענות כנגד בנו, עליה להתכבד ולתבוע את הבן.

התובעת מתנגדת לדחיית התביעה על הסף. לטענתה הבן ניהל את המשא ומתן לשכירת הדירה כנציג של הנתבע, ולטענתה אין המדובר בתביעה סרק.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים סבורני כי יש להורות על מחיקת התביעה על הסף.

סעיף 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"בית-המשפט או הרשם, רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה כנגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה".

עיון בכתב התביעה ובטענות התובעת מעלה כי כתב התביעה אכן אינו מראה שום עילת תביעה של התובעת כנגד הנתבע. גם אם תוכיח התובעת את כל האמור בכתב התביעה, לא יהיה בכך כדי להוביל לחיוב הנתבע. טענותיה של הנתבעת מופנית כלפי בנו של הנתבע, שהינו בגיר, ולא ניתן לפקוד את עוון הבנים על האבות. אין בטענותיה של הנתבעת, אף אם תתקבלנה, כדי להוביל למסקנה שהנתבע הפר את החוזה עם התובע או גרם לה עוולה כלשהי.

אשר על-כן, אני מורה על מחיקת התביעה.

הדיון שקבוע בתיק מבוטל.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ב, 26 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: