זגרון נ' ליוש ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 20.3.13 בפתח תקווה.

2.לטענת התובע, בעודו מסיים נסיעתו בכיכר תנועה, חש מכה בצידו הימני אחורי של רכבו מסוג אופנוע. התובע טען כי הנתבע 1 לא עצר בכיכר ולא נתן זכות קדימה לתובע וכתוצאה מכך פגע במגן האגזוז של רכב התובע.

3.לטענת הנתבעים, עת נסע הנתבע 1 בכיכר, בעודו פונה ימינה כדי לצאת מהכיכר האט את רכבו לקראת מעבר חצייה על מנת לאפשר להולכת רגל לחצות את הכביש בבטחה, לפתע פתאום אופנוע שהגיח מצד שמאל נפל על הכביש. לטענתם, לא היה מגע בין אופנוע התובע לבין רכבם.

דיון:

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה רכבו נכנס לכיכר וכשהיה במחציתה פגע רכב הנתבעים בחלק האחורי של אופנועו. התובע הודה בהמשך החקירה כי הבחין ברכב הנתבעים גולש לכיכר אך הבין בו רק בשעה שחלף על פניו בעת שהיה מאוחר מידי למנוע את התאונה. התובע טען כי היה מגע בין האופנוע לרכב וכי גרסת הנתבע לפיה לא היה מגע שונה מהגרסה שנתן במשטרה בה הודה כי האופנוע התנגש ברכבו. בנוסף, טען כי אין לו ביטוח מקיף ויש בידו רק הצעת מחיר ולא חוו"ד שמאי מאחר ולא ידע כי יש צורך בחוו"ד להוכחת גרסתו. התובע הסביר כי הצעת המחיר ניתנה רק כשלושה שבועות לאחר התאונה מאחר ונפצע בתאונה ולא היה באפשרותו לפנות קודם למוסך. התובע טען כי העובדה כי קיים נזק לאגזוז מימין ונזק כתוצאה מנפילה בצד שמאל, מעידים כי התאונה ארעה באופן בו תיאר.

5. הנתבע גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נכנס לכיכר ונעצר לפני היציאה מהכיכר על מנת לאפשר להולך רגל לעבור במעבר החציה. לפתע שמע רעש והבחין באופנוע שנופל על הכביש על יד מכוניתו. הנתבע טען בפני כי לא היה מפגש בין האופנוע לבין הרכב ועמד על גרסה זו גם כאשר עומת עם גרסתו במשטרה שם טען כי אכן האופנוע פגע ברכבו. הנתבע טען כי גם בהודעתו לחברת הביטוח, גם בהודעה במשטרה וגם בעדותו בפני חזר על אותה גרסה לפיה נעצר ביציאה מהכיכר ולא בכניסה לכיכר, על מנת לאפשר להולך רגל לחצות במעבר חציה.

6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעים.

כידוע, המוציא מחברו עליו נטל הראיה. קרי, הנטל מוטל על התובע. בענייננו, לא מצאתי מקום להעדיף גרסה אחת על פני רעותה. במצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובע הטה את כף המאזניים לטובתו ומשלא עמדה בנטל, דין התביעה להידחות.

אומנם הנתבע סתר הודעתו במשטרה בנוגע למפגש בין הרכבים. ברם, בכל העדויות שנתן חזר בעקביות על הגרסה לפיה התאונה ארעה ביציאה מהכיכר בה נעצר על מנת להתיר להולך רגל לחצות את הכביש. לפיכך, לא מצאתי להטיל דופי בעדותו רק בשל פרט זה. הנתבע הודה בפני כי אינו זוכר את הודעתו במשטרה וכי אינו זוכר שהיה מפגש בין הרכבים.

יתרה מזו, גם לו הייתה מקבלת גרסת התובע לתאונה והייתי מוצאת לנכון להטיל אחריות על הנתבעים, התוצאה היתה זהה והתביעה היתה נדחית בהעדר הוכחת נזק. התובע הציג הצעת מחיר שניתנה כשלושה שבועות לאחר התאונה. כידוע, אין די בהצעת מחיר בכדי להוכיח את הנזק ובפרט כאשר הצעת המחיר ניתנה שלא בסמוך למועד התאונה. יתרה מזו, מדובר באופנוע אשר לא ידוע אם היה מעורב בתאונות קודמות ואם היו לו נזקים קודמים.

7. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

סוף דבר:

8. התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ד' חשון תשע"ד, 08 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: