זגייר נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961, ולביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב בהתאם לס' 57ב לפקודת התעבורה. החלטות הפסילה וההשבתה נמסרו למבקש על ידי קצין משטרה ביום 7/2/13 בשל נהיגה ברכב משא והובלת מטען שמשקלו הכולל של הרכב 23.950 קילו העולה על המשקל הכולל המותר של הרכב שהינו 19,000 קילו בניגוד לתקנה 85 א' 5 לתקנות התעבורה.

לעניין רישיון הנהיגה:

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו. ראשית קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

באשר לראיות לכאורה:

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום האמור, במהלך פעילות אכיפה הבחין השוטר ברכב הנ"ל, עצר אותו לביקורת משקל במשקל של משרד התחבורה, בשקילה נמצאה חריגה של 26% כאמור לעיל, בחומר הראיות תעודת השקילה המאשרת את הדבר.

בדיון השימוע לגבי הפסילה המנהלית מסר המבקש כי הוא מעמיס את המשטחים כבר הרבה זמן, את אותה כמות כל יום ואף פעם לא היה לו משקל עודף.

האזנתי לטיעוני ב"כ המבקש אשר טען שהמשאית נשקלה כשהיא מחוברת לנגרר ובכך משקל המשאית הושפע מהנגרר וכן שהנסיעה בגשם היא שהביאה למשקל העודף שכן מדובר בחריגה של אחוז אחד , אולם טיעונים אלה הינם טיעונים עובדתיים שיש להעלותם מן הסתם במסגרת הדיון בתיק העיקרי, אם וכאשר יבחר לכפור באשמתו. בשלב זה של הדיון שהינו שלב מקדמי, בית משפט קובע כי די בחומר הראיות כאמור מעל, כפי שמופיע בתיק המשיבה, על מנת לקבוע שבידי המשיבה ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המבקש בדין.

באשר למסוכנות:

מסוכנות המבקש נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ועברו.

המבקש נוהג משנת 1998 לחובתו 37 הרשעות תעבורה קודמות. אכן לחובתו רק עבירת משקל קודמת אחת, אולם מספר העבירות של הנאשם רב ומעיד על מסוכנות וזאת בתוספת ביצוע העבירה עצמה לכאורה.

המבקש נהג לכאורה עם משקל עודף, מדובר בעבירה מסוכנת שכן למשקל עודף ישנה השפעה ישירה על יכולת הבלימה של כלי הרכב הכבד ולבטח במצבי חירום.

כאמור לעיל, נחה דעתי, כי קצין המשטרה פעל כדין ובסמכות, ובביטול הפסילה המנהלית, תהא פגיעה בביטחון הציבור.

לעניין השבתה מנהלית של הרכב:

מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים.

ב"כ המבקש טען כי הקצין הפוסל כלל לא נימק את ההחלטה בדבר השבתת הרכב, מעיון בטופס השימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלי עולה כי אכן לא נומקה ההחלטה כלל.

אולם אין בכך לסייע לנאשם, לא נעלמה מעיני ההחלטה בערר 21001-05 אלמקייס נגד מדינת ישראל מבית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר קבע כי על הקצין לפרט נימוקיו במועד מתן ההחלטה, ואין לנמק בדיעבד. אולם כבר נקבע כי חוסר ההנמקה לא מביא לפסילת התהליך המנהלי כולו:

"ניתן, איפה, לקבוע כי במצב בו ההחלטה לא נומקה, אין הפגם מביא לבטלות ההחלטה אלא שהוא מטל על הרשות את הנטל לבוא ולהסביר את ההחלטה, ולהראות שההחלטה היתה תקינה" (ראה לעניין בש"פ 3810/00 אריאל גרוסמן נ' מדינת ישראל).