זגורי נ' א.ד. עמר בע"מ ואח'

החלטה

ההליך בתיק זה נפתח בתביעה בסדר דין מקוצר בגין אי תשלום דמי שכירות ע"י משיבים 1 ו-2 למבקש. ביום 15/3/12 ניתנה החלטה בבקשה לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד, במסגרתה הפקידו משיבים 1 ו- 2 סך של 18,000 ₪ בקופת בית המשפט.

ההליכים בתיק הסתיימו בפסק דין לחובת משיבים 1 ו- 2 וניתנה החלטה על העברת כספי הפיקדון לידי התובע ביום 10/3/13, אשר לא הועברו בשל עיקולים שנרשמו על זכויות התובע.

מונחת לפני בקשה מהמבקש, לפיה הוא עותר להעביר את הכספים בפיקדון לב"כ עו"ד אלי סגל מכוח המחאת זכות שנמסרה למשיבה 3 (להלן: "המשיבה") ביום 20/2/12, בטענה שהמחאת הזכות גוברת על העיקולים שהוטלו לאחר מסירת ההמחאה לידי המשיבה.

הבקשה הצריכה תגובת המשיבה שטענה, כי היא מחזיקה בפיקדון ואינה צד ישיר להליך, היא לא מוסמכת להכריע לעניין הקדימות בזכויות בין הנושים השונים, אשר כלל לא צורפו לבקשה על אף שהם צד רלוונטי ודרוש להכרעה והיא תכבד כל החלטה שיפוטית בעניין. עמדת המשיבה כי על המבקש לטעון טענותיו במסגרת הליך של טען ביניים או פסק דין הצהרתי או בתיקי ההוצאה לפועל בהם הוטלו העיקולים.

לעניין המחאת הזכות, מודה המשיבה שההמחאה נמסרה לידיה ביום 23/2/12 אך היא מעוררת שאלות לנסיבות עריכתה, האם היא המחאת זכות על דרך השעבוד או על דרך המכר, ותוקפה, נוכח היותה מוגבלת לסך של 150,000 ₪.

מוסיפה המשיבה וטוענת, כי על פי רישומיה קיים לפחות עיקול אחד מיום 18/2/12 שנרשם לפני מסירת ההמחאה לידיה.

בתשובת המבקש לתגובת המשיבה נאמר, כי העלאת שאלות ותהיות ע"י המשיבה שנה וחצי לאחר שנמסרה לה המחאת הזכות מהווה התנהגות חסרת תום לב. המחאת הזכות ניתנה לב"כ המבקש כדין ובגין חוב ממשי במועד יצירת החוב.

אין ספק כי מעת שניתנה ההחלטה על שחרור כספי הפיקדון והעברתם לידי התובע ביום 10/3/13, הזכות הקניינית בכספים היא של התובע אשר מוחזקים לטובתו בקופת בית המשפט ע"י הנהלת בתי המשפט.

עיון ברשימת העיקולים שהוטלו על התובע, המצויה ברישומי נט-המשפט, נמצא כי הוטלו על זכויות התובע 9 עיקולים פעילים, בסכומים שונים, ע"י לשכות הוצאה לפועל שונות, החל מיום 10/12/12 ועד ליום 13/6/13.

לעניין שבפני, יפים הדברים שנאמרו מפי כבוד הרשם בעז אוקון בע"א 3115/99 מזרחי נ' טופז (פורסם בנבו 22/1/01): "משעה שהוטל הצו על הפיקדון המצוי בידי קופת בית המשפט, בית המשפט הוא ככל בעלי הדין, ועליו לפעול לפי אותו צו. אין לצפות שבית המשפט יפעיל כוחות שיפוטיים על מנת להתעלם מהצו שהופנה אליו (כפי שלא ניתן לצפות כי בית המשפט, ינצל את זכויות הצדדים השלישיים, ויתייצב בהליכי ההוצאה לפועל, אלא אם כן יש לו עניין מסויים בכך). אני ער לכך שכב' הרשמת דלית ורד קבעה, ביום 19/12/00, כי לצורך מימוש העיקול "על בית המשפט העליון להחליט תחילה כי יש לממש את הערבות". אין לפרש דברים אלה כאילו במקרה בו העיקול נעשה ביחס לסכומים המופקדים בבית המשפט, עוברת סמכות ההכרעה מרשם ההוצאה לפועל לבית המשפט. כיצד תתכן אפשרות זו? ואם המעקל אינו צד להליכים המתנהלים בבית המשפט בגדרו של הערעור? כיצד יזומן מעקל כזה לדיון? החלטת כב' הרשמת ורד נועדה להבטיח שהעיקול לא ימומש בטרם התחוור גורלה של זכות עדיפה הנוגעת להבטחת זכויות המשיבים בערעור, ובטרם תקבע קביעה כלשהי לעניין."

פועל יוצא של הדברים, שבית המשפט לא יכול להתעלם מקיומם של העיקולים ודרך אפשרית לבירור טענות המבקש הוא בלשכות ההוצאה לפועל בתיקים בהם הטילו את העיקולים על זכויות המבקש, שהרי המבקש הוא צד בתיקים אלו כחייב, והמחלוקת לעניין הכספים המעוקלים תתברר בפני רשם ההוצאה לפועל.

בפני המבקש עומדת אפשרות נוספת, כפי שנטען ע"י המשיבה, בדרך של טען ביניים, שבמסגרתה יעתור לבית המשפט להורות למי להעביר את כספי הפיקדון, לידי הנמחה או לידי המעקלים. למען הסר ספק, אציין, כי הנמחה, בא כוחו של המבקש, אינו צד בהליך לפני ואינו יכול לברר את ענייניו שבמחלוקת עם צדדים אחרים, במסגרת תיק זה.

על כן, אני מקבלת את עמדת המשיבה, ודוחה את בקשת המבקש לשחרר לידי ב"כ את הכספים המוחזקים לטובתו בקופת בית המשפט.

נוכח התוצאה שהתקבלה, אני מעכבת את ההחלטה בדבר הבקשה למימוש כספים שניתנה ע"י רשם ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל מס' 16-18203-91-6, לתקופה של 60 ימים, על מנת לאפשר למבקש לפנות בבקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל בעניין זה. ככל שלא תתקבל לתיק החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל, אורה על מימוש כספי הפיקדון, בהתאם להחלטה שהתקבלה לעניין מימוש הכספים והעברתם לתיק ההוצאה לפועל.

המזכירות תעביר ההחלטה לתובע ולתזכורת פנימית ליום 10/11/13.

ניתנה היום, ב' תשרי תשע"ד, 06 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: