זגורי נ' סבריין ואח'

ב"כ התובע: עו"ד ימין

ב"כ הנתבעות: עו"ד ריטרבנד

פסק דין

לטענת התובע ב-1/12/08 ארעה תאונה בין רכבו לבין רכב הנתבעות ובה נגרם לרכבו נזק. הנתבעות מודות ששני הרכבים בלמו כדי למנוע תאונה, אך לטענתן לא היה מגע פיזי בין הרכבים וממילא לא נגרם נזק. אלה הם חילוקי הדעות שבפני בית-המשפט.

בנו של התובע שנהג ברכב התובע העיד כי הוא נסע ברכבו בציר תנועה מרכזי (רחוב העצמאות) כשהנתבעת 1, שנהגה ברכב התובעות, הגיע מכביש צדדי, נכנסה לצומת מבלי להאט ולתת זכות קדימה, פגעה ברכבו והדפה אותו על אי תנועה סמוך.

נתבעת 1 תיארה את נסיבות התאונה באורח שונה ואביא את דבריה:

שמעתי את עדויות הנהגים, ומצאתי כי תיאור התאונה מפיו של העד מטעם התובע הוא פשוט, ברור, מתאים לתיאור הצומת כפי שתואר בידי שני הנהגים, וסביר יותר מן התיאור שנשמע מפי הנתבעת.

למעשה, הנתבעת מודה כי הבחינה ברכבו של התובע מגיע מכביש ראשי יותר אך סברה שהוא מאט כדי לאפשר להולכי רגל לחצות ולכן המשיכה לתוך הצומת, כשהרכבים עצרו מבלי שפגעו זה בזה. עדות זו מתיישבת באופן חלקי בלבד עם הודעתה לביטוח בה טענה כי "ראיתי רכב שבא משמאל ועצר במעבר חציה על מנת לתת למישהו לעבור, פניתי ימינה ורכב צד ג' הגיע לכיווני במהירות גבוהה וברח לשמאל". ניתן לראות כי בהודעה לביטוח הודגש כי רכב התובע "עצר" ולאחר מכן היה "במהירות גבוהה", אלא שלא ברור איך ומתי הצליח הרכב לפתח מהירות גבוהה זו אם עצר מטרים ספורים קודם לכן במעבר חצייה ואפשר להולכי רגל לחצות. יתרה מכך, לטענת הנתבעת התובע עצר כדי לאפשר מעבר הולכי רגל, ובמהלך הדברים הרגיל אמור היה זמן החצייה להותיר לנתבעת די זמן להשלים את הפניה ולהשתלב בתנועה. עוד אציין כי הנתבעת נשאלה למה התכוונה כשכתבה בהודעה לביטוח שהרכב השני "ברח שמאלה" ותשובתה הייתה "אני מתכוונת שהנהג הגיע מצד שמאל. יכול להיות שהוא סטה קצת".

גם טענת הנתבעת כי בתאונה לא נגרם כל נזק נתקלת בקשיים, שכן הנתבעת לא הצליחה להסביר מדוע החליפה פרטים עם נהג הרכב השני אם לא היה כל מגע בין הרכבים. לעניין זה יש לייחס משקל גם לעובדה שהודעתה של הנתבעת לביטוח מולאה כחודש אחרי האירוע, בעוד שרכב התובע נבדק על-ידי שמאי יום אחרי מועד התאונה. השמאי לא נחקר לעניין הנזק.

בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי את מכלול הראיות, מצאתי כי במאזן ההסתברויות גוברת גרסתו של התובע על פני גרסת הנתבעות.

נוכח כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך של 13,325 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, ובצירוף האגרה ששולמה, שכ"ט עו"ד בשיעור 15% + מע"מ והוצאות בסך 350 ₪.

ניתן היום, י"ח תמוז תש"ע, 30 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: