זגורי נ' ברכה ואח'

פסק דין

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 2.10.2012 בתחנת דלק ברח' יגאל אלון בתל-אביב. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 41,040 ₪ (התביעה הוגשה מלכתחילה בסך 40,680 ₪, אך בהסכמה, הוגשה חשבונית נוספת – שהיא עצמה שנויה במחלוקת – בתחילת הדיון, להגדלת סכום התביעה עוד ב-360 ₪ עבור עלויות גרירה), בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, נזק לאביזרים (מעיל וקסדה), וגרירה.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים, וכן בשאלת הנזקים.

3.אין חולק, (א) כי האופנוע, עליו רכב נהג התובעת, ורכב הנתבעים, נהוג בידי הנתבע 1, נסעו צפונה ברח' יגאל אלון; (ב) כי לאחר היסוס, הרכב פנה ימינה אל תוך תחנת דלק, לא בצמוד למדרכה, אלא באמצעו או בסופו של מִפְתַּח רחב בכניסה לתחנה; (ג) כי האופנוע, שהגיע מימין, ביצע תמרון של כניסה לתחנה מימין לרכב וניסיון לעוקפו מלפניו, והגיע לצד שמאלו; ו-(ד) כי בתום התמרון איבד הרוכב שליטה על האופנוע, אשר פגע בעמודי שלט הכניסה לתחנה, שעמדו בצדו השמאלי של מפתח הכניסה, וניזוק.

4. התובעת טוען כי התאונה ארעה בשל רשלנותו של הנתבע 1, אשר נסע בנתיב האמצעי מתוך שלושה, וממנו פנה ימינה בחדות, כשכבר כמעט ולא יכול היה עוד להיכנס לתחנה, שעה שהאופנוע נוסע מימינו, במהירות גבוהה משלו במקצת, אך נמוכה באופן כללי, ובאופן שאילץ את רוכב האופנוע לבצע את התמרון כפעולת חירום, כדי להימנע מפגיעה בצדו הימני של הרכב. התמרון כמעט הושלם בהצלחה, אלא שהפינה השמאלית-קדמית של רכב הנתבעים פגע בקצה הגלגל האחורי של האופנוע, ודי היה בכך כדי לגרור את אובדן השליטה באופנוע.

5.הנתבעים טוענים, כי כלל לא היה מגע בין הרכבים, וכי התאונה ארעה בשל רשלנותו של הרוכב, שכן רכב הנתבעים נסע בנתיב הימני, אותת לפני פנייתו, ופנה לתחנת הדלק באמצע המפתח, ואילו האופנוע הגיח במהירות, ניסה לבצע עקיפה מסוכנת מימין לרכב, כמתואר על ידו, אלא שאז איבד שליטה ונפל.

6.לבד מהנהגים, נשמעו עדויותיהם של שנים מחבריו של הרוכב, שהגיעו למקום לאחר התאונה, אולם לא מצאתי בעדותם פרטים שיכריעו את הכף.

7.לאחר ששמעתי את העדויות, וראיתי תמונות של זירת התאונה, ואת שאר המוצגים, אני מעדיף את גרסתו של הרוכב, אותה מצאתי מהימנה יותר, הן מחמת סבירותה, הן מחמת התאמתה לרכיבים עצמאיים בגרסת הנתבע 1 (כגון: היסוסו לפני ההחלטה להיכנס לתחנת הדלק, ותיאורו-שלו את המסלול שביצע האופנוע סביב מכוניתו), והן, ואף בעיקר, מחמת חוסר היכולת להלום את טענת הנתבע 1 בתחילת עדותו, כי לראשונה הבחין באופנוע (למעט שמיעת רעש המנוע) רק כשזה קרס אל שלט הכניסה לתחנה, עם תיאורו בהמשך את מסלול הנסיעה, כאמור, שכלל מעבר מימינו ומלפניו – כשלכאורה משתמע מעדות זו, שהגם שהאופנוע עבר לפניו, לא ראה אותו הנתבע 1 כלל.

8.אף על פי כן, לא שוכנעתי מהסברו של הרוכב באשר להחלטתו לצאת מהסבך על ידי עקיפה מלפנים של רכב נוסע, במקום סיום התמרון בעצירה בימין הדרך, בכניסה לתחנה. אכן, מדובר בהחלטות המתקבלות ביעף, אולם אף אותן יש לבחון במבחן סבירות על פי חומר הראיות המצוי בתיק. אני סבור, כי גם בידי הרוכב היה, בנסיבות המתוארות על ידו, כדי למנוע את התרחשות התאונה, אם כי ברי כי חלקו של הנתבע 1 באחריות לכך גבוה משמעותית.

9.משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבע 1 ועל שכם נהג התובעת, ביחס אחריות של 80:20. לפיכך, על הנתבעים לשאת ב-80% מתוצאות הנזקים שנגרמו, כפי שיפורט.

10.הנזקים לאופנוע הוכחו בחוות-דעת שמאי שלא נסתרה; שכר השמאי הוא סביר; מחיר הקסדה והמעיל הוכחו בהצעות מחיר; אמנם, לא נרכשו אחרים תמורת הניזוקים, לאור הסברו של התובע כי בידו מלאי של אביזרים חלופיים, אולם לא הובא בדל של ראיה להראות כי המחירים אינם סבירים, ולא מצאתי באי-אזכור רכיבים אלה בחוות-דעת השמאי משום גורם מכריע לדחיית ראש נזק זה, במיוחד מקום בו לא נחקר השמאי ולא נשאל מדוע לא כלל אותם, ואם הוא נוהג לעשות כן בחוות-הדעת שהוא עורך. הקושי היחיד נמצא בחשבונית הגרירה, הנושאת תאריך 7.11.2013, המאוחר ב-5 שבועות למועד התאונה. אמנם, התובע לא נחקר בנקודה זו, אך גם לא מסר גרסה משל עצמו שתסביר את פשר התאריך המתמיה. בנסיבות אלה, אני קובע שראש הנזק המסוים הזה לא הוכח, ואין לחייב את הנתבעים לשאת בו.

11.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 32,544 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 508 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה עד היום, וכן את שכר העדים בסך 600 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,760 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, י"טי"ט שבט תשע"ד, 20 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: