זגורי ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט אדם), בתיק מ"י 16589-04-10 מיום 14.4.10, לפיה הורה על שחרורם של העוררים בתנאי הרחקה ל-50 מ', מכל סניף של בנק לאומי בעיר באר שבע, בהתאם להוראות צו למניעת הטרדה מאיימת, אותו הפרו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בתיק החקירה נחה דעתי כי דין הערר להדחות.

העוררים טוענים כי הפרת הצו למניעת הטרדה מאיימת אינה מקימת עילת מעצר, ועל כן, מעצרם היה בלתי חוקי, וגם השחרור בתנאים אינו חוקי.

איני מקבלת טענה זו. סעיף 8(א) לחוק למניעת הטרדה מאיימת תשס"ב-2001 קובע כך:

"...הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו מניעת הטרדה מאיימת רשאי שוטר לעצור את המפר".

מכאן, שהחוק עצמו קובע עילת מעצר בגין הפרת הצו.

ברי כי מדובר בסמכות שבשיקול דעת, אשר תופעל תוך הבאה בחשבון של מכלול נסיבות העניין, תוך מתן משקל להוראה החוקית, ואופן הפרתה. מובן גם כי הפרה כאמור לא תגרור מעצר בהכרח, אלא יתכן וניתן להסתפק בתנאים מגבילים.

אולם עילת מעצר קמה, ועל כן, דין הטענה כי מדובר במעצר בלתי חוקי, להדחות.

אוסיף בהקשר זה, כי העוררים ביססו חלק מהטיעון, על כך שההוראה החוקית בטלה, דהיינו, הצו הזמני למניעת הטרדה מאיימת בטל, בהיותו לא חוקי.

גם טענה זו איני מקבלת. העובדה שבית משפט קמא בצו הזמני למניעת הטרדה מאיימת, קבע את הדיון למועד שחל 9 ימים אחרי מתן הצו, במקום 7 ימים כפי שמורה החוק, אינה הופכת את הצו לבטל, אלא לכל היותר מדובר בהחלטה אשר ניתנת לביטול. היה על העוררים לערער על החלטה זו על מנת להביא לשינויה. אין היא בטלה מאליה.

זאת ועוד, הצו עליו מלינים העוררים ניתן ביום 8.3.10. ביום 21.3.10 (לאחר שנפתח תיק נוסף בין אותם צדדים), התקיים דיון במעמד הצדדים, בו היו העוררים מיוצגים. בסיום אותו דיון, ולאחר שב"כ העוררים לא טען כי הצו הזמני בטל, הגם שהלין נגד הקביעה המאוחרת שקבעה כב' השופטת בית אור, קבע כב' השופט גדעון כי שני הצווים יעמדו בתוקף עד החלטה אחרת, דהיינו, אשרר את הצו שבמחלוקת. מרגע זה ואילך, הצו נשען גם על החלטתו של כב' השופט גדעון, אשר ניתנה לאחר שהתקיים דיון. גם על החלטה זו לא הוגש ערעור.

ההפרה נשוא הערר בוצעה ביום 13.4.10, דהיינו, בעת חלותו של הצו שנתן כב' השופט גדעון. גם מטעם זה לא ניתן לטעון כי הצווים בטלים.

אשר על כן, לאחר שקבעתי כי הצווים נשוא ההפרה היו שרירים וקיימים, ואין מחלוקת כי הופרו, וכי הפרה של צו כאמור מקימה עילת מעצר, החלטת המעצר נכונה היא, וכך גם ההחלטה לשחרר את העוררים, בתנאי הצו למניעת הטרדה מאיימת, אותו הפרו העוררים.

אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום ג' סיון תש"ע, 16/05/2010 בהעדר הצדדים, לאחר שהופטרו מהתייצבות.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לצדדים.

טלי חימוביץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: