זגה נ' פרדי

פסק דין

התובענה שבפני, נוגעת לתוצאות התנגשות שאירעה בין כלי רכב מ.ר. 49-120-65 אשר היה נהוג בידי הנתבע, לקטנוע אשר עמד בצד הכביש מ.ר. 17-124-70, ברח' העצמאות 55, חיפה, ביום 30.7.2013.

הצדדים הסכימו כי האופנוע חנה מבלי שהתובע היה רכוב על גביו, ובעקבות המגע בין כלי הרכב לאופנוע, האופנוע נפל לצד ימין ופגע במדרכת הרחוב.

התובע דרש בהקשר זה את עלויות תיקון האופנוע, אשר לכאורה ניזוק במפלט ובידית בלם שמאלית, בעלות של 1,500 ₪, והתובענה נוסחה על סך 2,500 ₪, כהערכת הטרחה שהתובע מעריך שנגרמה לו (1,000 ₪ נוספים).

הנתבע העלה טענות הגנה רבות, אולם מיעוטן בלבד היה רלוונטי: הנתבע טען כי האופנוע חנה בניגוד לחוק ולכן נפגע – אולם לגישתי אין בחניה במקום אסור משום מתן היתר לפגוע בכלי רכב החונה בצורה שכזאת (יצויין כי לפי התמונה נ/1 ניכר כי האופנוע חונה בצדי הכביש ולא במרכזו, גם אם מדובר במקום חניה אסור) ; הנתבע טען כי ארגז המטען של האופנוע היה גדול מעבר למידה ומעבר לנדרש, באופן שגרם לתאונה, ואולם גם בכך אין לגישתי הגנה בפני הטענה לנהיגה בצורה רשלנית שהביאה לפגיעה ברכב חונה; הוסיף הנתבע כי התובע הגיע למקום התאונה בכפכפים, כאשר אסור לנהוג כך באופנוע – ואולם לא ברור מה הקשר שבין נתון זה לקרות התאונה; עוד טען הנתבע כי היה לו ספק האם לאופנוע היה רישוי שנתי (לאור תמונות מדבקת מבחן הרישוי השנתי שהייתה על האופנוע), אולם גם זאת, אינה יותר מאשר טענת סרק מיותרת;

שתי טענות רלוונטיות הועלו על ידי הנתבע – האחת, שאלת הוכחת זכותו של התובע לדרוש פיצוי בגין תיקון האופנוע; השנייה – הצורך בתיקון הנטען ושאלת ההסכמה לתיקון;

בכל הנוגע לשאלה הראשונה, ציין הנתבע כי ביקש לראות את רישיונות האופנוע וסורב; במסגרת הדיון שבפני התייצב התובע והציג שני מסמכים: האחד, רישיון רכב עדכני המעיד כי האופנוע הינו בבעלות בנו, מר זגה אביעד (מוצג ת/1) ואישור בעל האופנוע הממחה את הזכות לתבוע בגין הנזק הנטען, מהבעלים הרשום לתובע (מוצג ת/2). לא רק זאת, אלא שבנו של התובע, בעליו הרשום של האופנוע, התייצב לדיון בפני ואישר את המחאת הזכות כאמור; לגישתי, בכך מילא התובע חובתו להוכיח זכות התביעה היוצרת יריבות משפטית, גם אם הדבר נעשה באיחור (ולא הוצגו רישיונות האופנוע קודם לכן).

בכל הנוגע לשאלה השנייה, הפנה התובע לתרשומת תכתובות סלולריות בין הצדדים.

מתמצית התכתובת שבין הצדדים עולה: הנתבע כתב ביום 22.8.2013 "אני הצעתי לך לקחת את האופנוע למוסך אבי אופנועים", ביום 25.8.2013, יומיים לאחר מכן משיב התובע לנתבע "אני תיקנתי את הנזק היכן שביקשת ולא אחרת אצל אבי אופנועים", ונענה באותו יום "אני הצעתי שאני ואתה נלך לתקן ולא אתה לבד ואם הלכת לבד זה לא מקובל.."

יתר התכתובת שבין הצדדים, אינה מחמיאה לנתבע כלל ועיקר. ההתרשמות הכוללת, מכתבי הטענות, מעדות הצדדים, ומהראיות אשר הוצגו בפני, הינה כי הנתבע מנסה בדרך לא דרך, "למשוך" את התובע, ואינו לוקח אחריות למעשיו: הנתבע נהג בכביש והתנגש בכלי רכב חונה.

במקום לקחת אחריות הוא מאשים את מקום החניה, גודל הארגז, הנעליים של התובע, מפקפק בתובע ולכאורה חושד בו שהאופנוע גנוב (כך הוצגו הדברים בכתב ההגנה), ולא ניתן אלא לומר כי הנתבע מנסה להיתפס בכל אמתלה אפשרית על מנת לחמוק מחובתו לתקן את הנזק אשר גרם בנהיגתו הרשלנית (ולא ניתן לכנות התנגשות בכלי רכב העומד במקומו, בכביש ישר, בשעות הבוקר בכביש מואר, אלא כנהיגה רשלנית).

וכך, אותה מסכת נמשכה; ראשית הכחיש הנתבע חבותו, ודרש כי התיקון יבוצע על ידי בעל מקצוע המוכר לו, וכאשר הדבר התבצע, טען כי ההסכמה הותנתה בנוכחותו; ריבוין של הטענות הלא-רלוונטיות מלמדת במקרה זה, כי לא נפל פגם במסגרת התיקון ללא נוכחות הנתבע, ולא מצאתי בכך כפוגם באמינות טענותיו של התובע; כשם שטען הנתבע לחבות מופחתת בשל כפכפי הנתבע, מי ישורנו כי היה מגיע למוסך, או מסכים לתיקון ? מדובר לגישתי, בנדבך נוסף של ניסיון התחמקות, אשר אין בו כדי לסתור את האמור בנספח לכתב התביעה המפרט את התיקון.

יוצא, כי הנתבע לא רק התרשל, אלא נהג בצורה לא ראויה לגישתי גם לאחר מעשה, וגם לאחר שנתבע. הנתבע הותיר רושם מאוד לא אמין, באופן המצדיק העדפת הראיות אשר הוצגו על ידי התובע, אשר לא נסתרו, כאשר חוסר תום הלב שבהעלאת הטענות (כמו גם העלאת טענות רבות שאינן ממין העניין ונועדו על מנת לנסות ולחמוק מהחבות בתיקון) בולט וראוי שישמש כנגדו.

לאור האמור, מצאתי לנכון לקבל את התובענה במלואה, 1,500 ₪ בגין הנזקים אשר פורטו בקבלת המוסך "אבי אופנועים", ו- 1,000 ₪ בגין הטרחה וההתחמקות אשר דחקה את רגלי התובע לבית המשפט.

כמו כן יישא הנתבע באגרת המשפט בסך 50 ₪ והוצאות המשפט בסך 400 ₪.

סה"כ ישולם 2,950 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התובענה, 14.10.2013 ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ד, 27 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: