זגאיה נ' משרד הפנים

פסק דין

1.מונחת לפניי עתירה (בגרסה המתוקנת), במסגרתה מבוקש להורות על ביטול החלטת המשיב הדוחה את בקשת המקלט בניגוד להחלטה שיפוטית מיום 13.9.11, בטענה שעניינו של העותר נבחן בדרך של "עיון חוזר" ולא "בחינה מחדש"; כן נתקפת דחיית הבקשה על-ידי פקיד המשיב במקום להעביר את עניינו של העותר לדיון בוועדה המייעצת לפליטים; ובסופו של יום, מבוקש להכיר בעותר כפליט.

לחילופין, מבוקש להורות על בחינת עניינו של העותר באופן ראוי ללא משוא פנים, כך שהחלטה בעניינו תתקבל בפני הוועדה המייעצת בהליך רגיל "פרונטאלי", כפי שהתחייב לפי הנוהל שהיה תקף בעת הרלבנטית, ולהורות על ביטול צו הרחקה.

רקע והשתלשלות בעניינים

2.העותר, נתין אתיופיה, הסתנן לישראל דרך גבול מצרים בחודש ביום 4.12.10. בשימוע שנערך לו ביום 9.12.10 טען כי הוא שייך למפלגת אופוזיציה באתיופיה, וכי סבל מקשיים כפועל יוצא מהשתייכותו הפוליטית [להלן: הריאיון הראשון] – לאחריו הוצא צו הרחקה וצו משמורת. בעקבות דיון שהתקיים בבית-דין לביקורת משמורת, הועבר עניינו של העותר ליחידת הטיפול במבקשי מקלט (RSD). במהלך הריאיון השני, אשר נפרש על-פני שני מועדים שונים (בימים 24.2.11, 16.3.11), טען העותר כי סבל באתיופיה מאיומים על רקע השתייכותו הפוליטית. בעקבות ראיונות אלו, הועבר עניינו אל יו"ר הוועדה המייעצת לענייני פליטים, שהמליץ לדחות את בקשתו למקלט. ביום 4.4.11, החליט ראש רשות האוכלוסין לאמץ את ההמלצה ודחה את בקשת המקלט של העותר. בקשה לעיון חוזר נדחתה בהחלטה מיום 19.5.11.

3.העתירה המקורית כוונה כלפי החלטה זו ממאי 2011. לקראת הדיון בעתירה, הודיעה ב"כ המשיב כי לפנים משורת הדין הוסכם כי לעותר יקוים ריאיון מקיף נוסף, ולאחר בחינה מחודשת של עניינו, תתקבל החלטה מנהלית חדשה בבקשת המקלט שהגיש. בהחלטה מיום 13.9.11 הורה עמיתי, כב' סגן הנשיא השופט יעקב, על ביטול ההחלטה מחודש מאי 2011, תוך בדיקה מחדש של עניינו כפי שהסכימה המדינה, וכן הורה על שחרורו של העותר ממשמורת. כב' השופט יעקב לא קיבל את בקשת ב"כ המשיב למחוק את העתירה, תוך שציין כי ב"כ העותר יוכל להגיש עתירה מתוקנת במסגרת הליך זה ככל שתינתן החלטה חדשה בדבר דחיית בקשת המקלט.

4.העותר זומן לריאיון נוסף ביחידת ה – RSD ביום 26.10.11 [להלן: הריאיון השלישי]. בעקבות הריאיון וחוות-דעת שניתנו לאחריו, החליט ראש רשות האוכלוסין, על יסוד המלצת יו"ר הוועדה מייעצת, לדחות את הבקשה בהחלטה מיום 8.12.11. בעקבות החלטה שניה זו, הוגשה העתירה המתוקנת המשמשת את המסגרת לפסק-הדין הנוכחי ובה מבקש העותר כי יינתן לו מעמד של פליט, ולחילופין כי עניינו יובא בפני הוועדה המייעצת לפליטים בהליך רגיל.

5.בהחלטה מיום 10.7.12 קבע כב' השופט יעקב, כי ההחלטה המאוחרת של הרשות מיום 8.12.11 עומדת בסתירה להנחיה שניתנה על-ידו בהחלטתו הקודמת. נקבע, כי הריאיון הנוסף שנערך לעותר היה במתכונת של הליך "עיון מחדש" ולא "בחינה מחדש". לפיכך הורה על בחינה מחדש לעותר, כאילו לא ננקטו בעניינו הליכים עד לאותו מועד. עוד קבע, כי העותר ירואיין על-ידי מראיין אחר, בעקבות תלונותיו על המראיינת שערכה את הריאיון הנוסף, וכי לאחר שתינתן החלטה מנהלית חדשה, יהיה העותר רשאי להגיש עתירה מתוקנת.

6.על החלטה זו הגישה המדינה ערעור לבית-משפט עליון. בפסק-דין מיום 31.10.13 (עע"מ 7082/12) נקבע, כי החלטת כב' השופט יעקב מיום 10.7.12 מהווה פסק-דין, עת הורה על הושטת אחד הסעדים החלופיים שנתבקש בעתירה. בסופו של יום הערעור התקבל, גם על רקע העובדה שהעתירה התקבלה מבלי שהוגש כתב-תשובה.

7.בסעיף 10 לפסק-דינו של כב' השופט פוגלמן נקבע, כי הדיון בעתירה המתוקנת יוחזר לבית-משפט זה על-מנת שיקויים מראשיתו. עוד הובהר, כי במסגרת ה"בחינה מחדש", רשאית הרשות להסתמך על כלל החומרים שנאספו על-ידה, לרבות הראיונות שנערכו לעותר בשלבים השונים, וכי עליה להיערך בנפש חפצה. עוד קבע כב' השופט פוגלמן, כי כאשר מדובר בגיבוש התשתית העובדתית להחלטה בבקשת מקלט, ההשוואה בין הגרסאות שמסר העותר היא אמצעי חשוב לקביעת מהימנותו.

8.לאחר החזרת התיק לבית-משפט זה, התקיים דיון לפניי ביום 24.12.13, לאחריו הוגש כתב-תשובה. דיון אחרון התקיים לפניי ביום 29.4.14, במהלכו חזרו ב"כ הצדדים על טענותיהם וחידדו מספר סוגיות.

טענות הצדדים

טענות ב"כ העותר

9.בעתירה המתוקנת טוען ב"כ העותר כלפי התנהלות הריאיון השלישי שהתקיים ביום 26.10.11. נטען, כי מרשו הגיע לריאיון זה מצויד בשתי תעודות מקוריות התומכות בטענתו כי היה חבר בכיר במפלגת ה – UDPJ, המוכרת אף בשם "אנדינט". מיד לאחר הריאיון, אשר התנהל שעות ארוכות, דיווח למשרד בא-כוחו כי המראיינת צעקה עליו ולא אפשרה לו להשמיע את מלוא טענותיו, וכן השחיתה וקרעה תעודותיו המקוריות במהלך הריאיון תוך שהיא צועקת כי הן מזויפות. לתמיכה בטענות אלו צורפו לעתירה (ולפניות קודמות למשיב) תצהיר העותר וכן תצהיר עו"ד רונן ממשרדו של עו"ד ורשה, לפיו מסרה לעותר את התעודות יום קודם לריאיון כשהן תקינות.

10.עוד נטען, כי בניגוד להחלטות בית-המשפט, לעותר נערך הליך של "עיון מחדש" על-ידי אותו גורם, ולא "בחינה מחדש" אצל הוועדה המייעצת לפליטים. ב"כ העותר מבקש להורות על קיום ריאיון נוסף, אשר יהא מוקלט, לאור הטענות הקשות שעלו על-ידי העותר. הוסיף כי, עניינו היה צריך להתברר בהליך רגיל בפני הוועדה המייעצת, ולא להסתפק בהליך מקוצר.

11.לגופו של עניין, החלטה המשיב בעניינו של העותר אינה סבירה, מאחר שבקשת המקלט מעלה על-פניו עילת רדיפה על רקע פוליטי ו"פחד מבוסס" כמשמעותו באמנת הפליטים. לטענת ב"כ העותר, העותר הפגין ידע ניכר ואף הציג תעודות בתמיכה לטענותיו, כך שהוכיח בקשתו למקלט בהתאם לרף הנדרש על-פי דיני הפליטים, ואין לקבל את ניתוח המשיב המבטא פרשנות מצמצמת של אמנת הפליטים.

טענות ב"כ המשיב

12.עיון בראיונות ובמסמכים מעלה שלעותר נערך הליך של בחינה מחדש ולא "עיון חוזר", כאשר ניתנה התייחסות מלאה ומתאימה לכל החומר הקיים בעניינו, כפי שהורה בית-המשפט העליון. אין מקום ליתן לעותר אפשרות ל"מקצה שיפורים" בדמות ריאיון נוסף בפעם הרביעית.

13.ב"כ המשיב ביקשה לשכנע, כי לעותר נערך הליך הוגן וראוי, כאשר הפעם השלישית רואיין על-ידי מראיינת אחרת משני הראיות הקודמים. כן הפנתה לתצהירים שהוגשו לכתב התשובה – ובמיוחד לתצהיר של המתורגמן אשר נכח בריאיון ומפריך את כל טענות העותר.

14.לגופו של עניין, העותר לא הוכיח פחד מבוסס היטב כנדרש, כאשר אותו "פחד" צריך להתבסס על תשתית ראייתית מוחשית ויציבה המבוססת על נתונים אובייקטיביים. בנוסף, העותר נמצא כמי שמסר מספר גרסאות לא אמינות והוכיח אי-בקיאות בפרטים ובאירועים במדינה. לבסוף, לא הוכיח שהוא נרדף ברמה האישית.