זברוב נ' לנציאנו

החלטה

1.לפני בקשות לפטור מתשלום אגרה ולפטור מהפקדת ערבון.

2.ההליך נשוא הבקשות הינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט י' שקד) מיום 24.4.13 בתא"מ 40125-11-12, בו התקבלה תובענה שטרית של המשיבה כנגד המבקשת.

התובענה בבית המשפט קמא החלה בבקשה לביצוע שטר (שיק) בסך של 580 ₪ שנמשך על ידי המבקשת לטובת המשיבה, שהיא עורכת דין, וחולל (בדיון שהתקיים ביום 4.2.13 בהתנגדות לביצועו של השטר, הוסכם, כי תנתן למבקשת רשות להתגונן כנגד הפקדת סכום ערבון שיקבע על ידי בית המשפט; הסכום שנקבע הופקד).

בדיון מיום 24.4.13, אליו לא התייצבה המבקשת, ניתן פסק הדין נשוא הערעור דנן, בגדרו התקבלה תובענת המשיבה הן בשל אי התייצבותה של המבקשת לדיון והן בשל אי קיום החלטות קודמות (בענין הגשת תצהירים). בית המשפט קמא קבע כי הליכי ההוצל"פ ישופעלו וכן חייב את המבקשת בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪ (כאשר נקבע כי הערבון שהופקד, יחולט על חשבון פסק הדין).

3.לפי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 והוראות הפסיקה, לצורך קבלת פטור מתשלום אגרת בית משפט בגין הגשת הליך, מוטל על המבקש להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית וכי ההליך בגינו מבוקש הפטור מגלה עילה. יכולתו הכלכלית של המבקש היא ענין עובדתי המצריך הוכחה באמצעות ראיות (בג"ץ 3622/12, 3.6.12). על המבקש להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי במטרה לשכנע כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 6669/94, 2.2.95; ע"א 229/89, 29.5.89).

4.אשר לערבון, זה נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת הצד שכנגד אם ידחה הערעור. פטור מערבון הוא חריג לכלל והנטל לשכנע בדבר קיום הצדקה לתתו, מוטל על המבקש. על העותר לפטור מהפקדת עירבון, להוכיח שני תנאים מצטברים: היעדר מסוגלות כלכלית וסיכויים טובים להצלחה בערעור (בש"א 1528/06, 17.10.07). די שאחד התנאים אינו מתקיים כדי שדין הבקשה יהיה להדחות. על המבקש להציג תמונת מצב מלאה שתעיד כי אין בידו אפשרות לגייס את הסכום הדרוש ואינו יכול להסתייע בסביבה הקרובה לשם העמדתו (בש"א 3166/12, 6.9.12; בש"א 5838/12, 4.9.12), כש'הסביבה הקרובה' חורגת מהמעגל הקרוב הנזכר בענין אגרות (בש"א 6411/11, 3.10.11). בלא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על רכושו וחובותיו של המבקש, לא ניתן לשקול מתן פטור מערבון, ואין די באמירות כלליות ללא אסמכתאות (בש"א 4747/05, 29.8.05; ע"א 4752/91, 5.7.92).

5.במקרה דנן, העיון בחומר שהוגש מאת המבקשת מעלה תמיהות. כך, למשל, המבקשת מצהירה על קושי כלכלי הנובע מנכות יציבה של 100%, העדר הכנסה מעבודה, העדר קרובים (אלמנה, בן "נעדר" מאז 2007) ונתונים כגון דא, ומנגד, מסתבר כי היא מנהלת חשבונות בנק בלא פחות מארבעה בנקים: בנק הפועלים, בנק המזרחי, בנק לאומי ובנק דיסקונט (על ההוצאות הנגרמות מניהול מקביל של חשבונות רבים). כמו כן, עיון בתדפיסים מהבנקים השונים (אלה שצורפו, והמדינה מפנה לחוסרים במסמכי הבנקים) מעלה חיובים חודשיים קבועים לגופים שונים (באורח הנחזה להיות תרומות), אשר צירופם, מהלך תקופה מסויימת, היה בו די לפחות לתשלום אגרה. לכך ניתן גם לצרף את החיוב הניכר בתשלום ל"כבלים", העדר צירוף תדפיסים של כרטיס חיוב (אחד לפחות נחזה כקיים), אי מתן הסבר לדרך בה גויסו כספים להפקדת סכומים בהיקפים ניכרים במסגרת הליכים אחרים עליהם הצביעה המדינה, ועוד (ר' למשל סע' 11 ואילך לתגובת המדינה).

6.על קשיים כאלה ודומיהם, עמדו בתי המשפט השונים בבקשות שהגישה המבקשת לפטור מתשלום אגרה בהליכים אחרים (ר' למשל החלטה מיום 28.12.11 בת.א. 49478-12-11 והחלטה מיום 23.5.13 בע"א 32333-04-13). למרות זאת, המבקשת לא מצאה לנכון ליתן מענה לתהיות במסגרת הבקשה הנוכחית וכמו כן, לא ניצלה את האפשרות שניתנה לה להגיש תשובה לתגובות שהוגשו.

7.בהקשר העדר תשובה לתגובות ניתן לציין הערה נוספת. המבקשת טוענת בבקשותיה, כי היא לוקה באופן בריאותי במגוון סוגיות בריאותיות, ובכלל זה כי היא נכה בכסא גלגלים ואינה יכולה לנוע באופן אחר. והנה, בתגובת המשיבה נטען, בין השאר, כי המבקשת מצהירה דברים שאינם אמת בענין זה. המשיבה טוענת, כי המבקשת הגיעה למשרדי המשיבה שלוש פעמים ומעולם לא עשתה כן על כסא גלגלים, כי מעולם לא ציינה כי היא נכה, וכי הגיעה צועדת ברגליה ואף ללא צליעה, הן למשרד והן לדיון בבית המשפט. המשיבה גם מפנה אל פרוטוקול חקירת המבקשת בבית המשפט קמא, שם השיבה לשאלה בענין טענת נכותה: "הייתי ועכשיו לא". משלא הוגשה תשובה של המבקשת לתגובות, לא התייחסה המבקשת גם לענין זה.

8.לאור האמור ולפי שהוכחת העדר היכולת הכלכלית הוא תנאי-בלתו-אין, דין הבקשה להדחות (על שני ראשיה), אף מבלי להדרש לתנאי הנוגע לעילה. בענין התנאי הנוגע לעילה יוער, כי הנטל המוטל על מבקש פטור מערבון, גדול מהנטל על מבקש פטור מאגרה, לאור התכליות השונות שבבסיס ההסדרים, וכי נדרשת הוכחה של סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 הנ"ל; בש"א 5846/12, 21.8.12). להשלמת התמונה ומעל לדרוש יצויין, כי ככל שניתן להבין את טענות המבקשת ואף לאחר עיון במסמכים שצורפו בענין ההליך בבית המשפט קמא (הליך שעניינו, כנזכר לעיל, שיק של 580 ₪), ספק רב אם המבקשת צולחת ולו את הרף המתון הדרוש לענין פטור מאגרה (קל וחומר את הרף בענין ערבון).

9.יוער כי כתב הערעור שהוגש (בדומה למסמכים אחרים מאת המבקשת) מנוסח באופן המקשה על הבנת טעוני המבקשת (ר' גם החלטתי מיום 1.8.13 וכן החלטת כב' השופטת שמולביץ בע"א 32333-04-13 הנזכר לעיל).

כמו כן, המבקשת מצאה לנכון לצרף כמשיבים בהליך הערעור שלושה גורמים (שצוינו כמשיבים 2- 4) אשר לא היו כלל בעלי דין בבית המשפט קמא. דומה כי מדובר במי שהמבקשת הגישה או חפצה להגיש כנגדם תביעה (והשיק נשוא ההליך בבית המשפט קמא, אמור היה לשמש חלק משכר טרחה של המשיבה לגבי הכנת כתב תביעה). משיבים אלה עתרו למחיקתם מההליך. הבקשה הועברה לתגובת המבקשת (שלא הוגשה). ברי כי גורמים אלה אינם משיבים בערעור על פסק דין בהליך השטרי בין המבקשת למשיבה. הערה זו מובאת על מנת להדגים את אשר נחזה כקשר קלוש למדי בין התנהלותה של המבקשת בערכאות לבין הדין, על המשתמע מכך בשאלת סיכויי ההליך.

10.מהחומר שהובא לפני עולה, כי הומלץ למבקשת לא אחת לפנות ללשכת הסיוע המשפטי או למסגרת אחרת בה ניתן לקבל יעוץ משפטי ללא תשלום או בעלות מופחתת. מטעמים שאינם ידועים, המבקשת ממשיכה לייצג את עצמה, דבר שאינו משרת את עניינה וחבל.

11.לאור האמור, הבקשות לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, נדחות, בכפוף לאמור להלן.

בענין אגרה - ניתן לשלם את האגרה בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים אשר הראשון בהם ישולם עד ליום 8.9.13.

בענין ערבון – במקביל לדחיית הבקשה לפטור, הרי שעל יסוד ההנחה כי מצבה של המבקשת אינו מהמשופרים, על מנת לבצע איזון בין האינטרסים העומדים על הפרק וגם בשים לב לכך שהסוגיה בבסיס הערעור ממוקדת ולאור שיקולים הנבחנים לפי תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, ענין שאינו מוכרע על יסוד סיכויי הליך או מצב כלכלי, כי אם לאור שאלת תכלית ההפקדה (רע"א 8098/01, 21.11.01), אני מוצאת להעמיד את סכום הערבון על סך של 7,500 ₪ אותו ניתן יהיה להפקיד בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים אשר הראשון בהם יופקד עד ליום 8.9.13. אי הפקדת איזה מהתשלומים כמוהו כאי הפקדת ערבון.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

החלטה זו ניתנה בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, ל' אב תשע"ג, 06 אוגוסט 2013, בהעדר.