זברו ואח' נ' ווהבי ואח'

פסק דין

לפניי תביעה קטנה, בגין נזק למראת הצד השמאלית של רכב התובעים (להלן: "המונית").

הנהג במונית טוען כי עמד בתחנת הרכבת חוף הכרמל והוריד נוסע, אז עבר מימינו אוטובוס, השייך לנתבעת מס' 2, נהוג ע"י הנתבע מס' 1 (להלן: "האוטובוס") ושבר לו את המראה.

הנתבעים טוענים כי נהג המונית עצר תוך הפרעה לתנועה, אף על פי כן הצליח האוטובוס לחלוף על פניו, אך לאחר שעבר כ-5 מטר, החל נהג המונית לנסוע, ופגע בצורה קלה באוטובוס של הנתבעת.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בראיות, אני מקבלת את התביעה ברובה.

שני הצדדים העידו כי הנהג במונית עצר בצד ימין והוריד נוסע. איני מקבלת את טענת הנתבעים לפיה חלק ניכר מהאוטובוס עבר את המונית ללא פגע "אחרי שאני עובר כמעט 50% מהאוטובוס הגלגל הראשון שזה במרחק 5-6 מטר מהטמבון של האוטובוס, אחרי הגלגל היתה הפגיעה..." (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 15-18) ורק משיצאה המונית נגרמה הפגיעה. ראשית, לכתב ההגנה לא צורף כל מסמך, למרות שנטען כי כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לאוטובוס (סעיף 5(ב) לכתב ההגנה). למרות שהנתבעת חברה גדולה, ולה אוטובוסים רבים וקצין רכב, לא צורף דו"ח על תאונה ולא צולמו תמונות של האוטובוס (פרוטוקול, עמ' 1, שורות 18-20). גם דבריו של הנתבע מס' 1 בעדות כי לא היה זמן לצלם (שם, עמ' 2, שורה 22) מעידים כי ברור לכל כי במקרה כזה של מחלוקת, יש מקום לצלם את הרכב, אם לא במקום התאונה אז בהזדמנות ראשונה. העדר התמונות מעיד כי יש לנתבעים עניין להסתירן, וכי לו היו מוצגות לא היו מחזקות את עמדת הנתבעים. אם הנזק תוקן, יש ראיות לכך ואם היה כה שולי, עד כי לא תוקן, ניתן היה לצלם את מיקום הנזק הקל לקראת הדיון.

אני מעדיפה את גרסת התובע על זו של הנתבעים גם מהגיונם של דברים. לו היתה המונית יוצאת שמאלה לנתיב הנסיעה, לאחר שהאוטובוס חלף על פניה במקביל, הרי שהחלק שהיה בולט למרכז הכביש היה הפינה השמאלית הקדמית של המונית ולא המראה. אין אפשרות הגיונית בנסיבות המתוארות ע"י הנתבעים שתיפגע רק המראה (המונית צולמה מלפנים (ת/1) ואין כל פגיעה בחלקה הקדמי).

מכל אמור לעיל, אני מקבלת את התביעה לנזק הישיר, שהוצגה בגינו חשבונית וקבלה (המעידה על תשלום בצ'ק) בסך 2,664 ₪. התובעים צמצמו את נזקם, לא הפעילו ביטוח ולא שילמו לשמאי וזכאים לפיצוי על הנזק הישיר מהתאונה.

לא הוכח כי התיקון גרם להפסד יום עבודה או לשוויו של יום עבודה, על כן אני דוחה את התביעה לרכיב זה.

הנתבעים ישלמו לתובעים בנוסף הוצאות משפט בסך 50 ₪ עבור אגרה ועוד 250 ₪ עבור הוצאות המשפט והדיון.

סה"כ ישלמו הנתבעים לתובעים את הסכום 2,964 ₪ לסילוק התביעה, וזאת תוך 30 יום מהיום.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' אדר ב תשע"ד, 12 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: