זבידאת נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה ביום 5.5.08. המבקש טען כי לא קיבל את הדוח ולא ידע אודותיו עד לאחרונה, בעת שקיבל הודעה ממשרד הרישוי על פסילת רשיונו בגין צבירת ניקוד. בהמשך התברר כי הדוח שולם כבר בשנת 2008, ובהתייחס לעובדה זו הסביר המבקש כי שילם יחד מספר דוחות מבלי לבדוק את פרטיהם.

לאחר ששקלתי את הבקשה ועיינתי בחומר, החלטתי לדחותה.

ראשית, המדובר בדוח אשר שולם זה מכבר בשנת 2008. ההלכה היא כי הארכת מועד בגין דוח ששולם אפשרית רק מקום בו לא ידע אדם, ולא יכול היה לדעת, על קבלת הדוח ותשלומו. לא זה המקרה דנן. המבקש שילם את הדוח זה מכבר, ואם לטענתו עשה זאת מבלי לבדוק את נסיבותיו, אין לו להלין אלא על עצמו.

יתרה מכך, טענת המבקש כי נודע לו על קיום הדוח רק בסמוך להגשת הבקשה מתבררת כבלתי נכונה, שכן הדוח התקבל אצלו ושולם כאמור כבר בשנת 2008.

למען הסר ספק, מתגובת המרכז לגביית קנסות עולה כי דוח ששולם בטרם העברה לטיפול המרכז, ולא במסגרת תשלום מרוכז של דוחות שהצטברו, כך שאין ספק כי הדוח התקבל ויכול היה להיבדק בידי המבקש.

שנית, מהחומר שהוגש בידי משרד הרישוי עולה כי כבר בחודש ינואר 2009 נשלחה למבקש הודעה על צבירת ניקוד הכוללת דוח זה. הודעה שלא נדרשה בידי המבקש. המבקש עצמו אישר כי קיבל הודעת משרד הרישוי בחודש 10/09, והשתהה כשישה חודשים בהגשת הבקשה לבית המשפט, עובדה כשלעצמה יכולה להצדיק דחיית הבקשה להארכת המועד.

מעבר לכל האמור לעיל, תצהירה של גב' זבידאת, המקבלת אחריות על העבירה הינו תצהיר כללי ולאקוני, שאינו מסביר כיצד היא יכולה לזכור, בחלוף שנתיים ימים, כי היא זו שנהגה ברכב במועד רישום הדוח וביצעה את העבירה.

מכל האמור לעיל עולה כי המדובר בבקשה שמטרתה התחמקות מאמצעי התיקון שהטיל משרד הרישוי על המבקש, ודינה להידחות.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' אב תש"ע, 18 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: