זבולון נ' אל אחמד

החלטה

ביום 7.1.10 אורה בימ"ש השלום בקריות על שחרורו של החשוד בתנאים (מ"ת 15780-12-09), בין היתר תנאי מעצר בית מלא בבית אחותו בכפר ג'דיידה, ואיסור על יצירת כל קשר עם אשתו. ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה בת בבת עם הגשת כתב אישום נגד החשוד, המייחס לו תקיפה של אשתו בתאריך 1.12.09 ושבועיים קודם לכן.

ביום 25.3.10 נעצר החשוד בחשד שהפר את תנאי המעצר שנקבעו בהחלטת ביהמ"ש הנ"ל, בכך שהפר את מעצר הבית, ואף איים על אשתו, וזאת בתאריך 7.3.10. כמו כן, חשוד החשוד בכך שהפר את תנאי מעצר הבית בהזדמנויות נוספות עובר למועד זה.

בבקשה זו עותרת המבקשת כי אורה על הארכת מעצרו של החשוד לצורכי חקירת החשדות לביצוען של עבירות איומים והפרת הוראה חוקית.

ב"כ החשוד התנגד לבקשה, וטען כי מרשו טוען כי הוא מקיים את מעצר הבית שהוטל עליו באופן מלא. ב"כ החשוד הוסיף וטען כי לא מתקיימת בעניין זה עילת מעצר של מסוכנות, שכן החשוד לא נעצר על ידי המשטרה בסמוך לאחר הפרת התנאים הנטענת.

עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי בראיות שנאספו עד כה יש כדי להקים חשד סביר לביצוען של העבירות המיוחסות לחשוד.

המבקשת טוענת כי בעניין זה מתקיימות הן עילת המעצר של מסוכנות והן עילת המעצר של שיבוש הליכי החקירה.

עיינתי ברשימת השלמות החקירה ת/1, ומצאתי כי יש בה פעולות חקירה אשר יתכן שישובשו על ידי החשוד אם ישוחרר מן המעצר.

באשר למסוכנות הנטענת, יש לדעתי טעם בטענת הסנגור כי משך הזמן שחלף בין מועד ביצוע העבירות הנטענות לבין מועד המעצר, מקהה את המסוכנות. אוסיף כי חרף הפרת תנאי המעצר הנטענת, לא הוגשה מאז ההפרה הנטענת ועד היום בקשה מטעם המבקשת לבימ"ש השלום בקריות לעיין מחדש בהחלטת השחרור ולהורות על מעצרו של החשוד בעקבות ההפרה הנטענת, ואף בכך יש משום כרסום של המסוכנות הנטענת.

יחד עם זאת, משמצאתי כי מתקיים חשש לשיבוש החקירה, הרי שמתקיימת עילת מעצר כנדרש בסעיף 13 לחסד"פ (סמכויות אכיפה – מעצרים).

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומאריכה את מעצרו של החשוד עד ליום 28.3.10 בשעה 14:00.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"א ניסן תש"ע, 26/03/2010 במעמד הנוכחים.

מעין צור, שופטת

הוקלד על ידי: אדוה פרץ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: