ז' נ' מדינת ישראל

השופט ג' קרא:

           ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' לוי) בת"פ 16197-09-16 מיום 27.9.2017, בגדרו הושתו על המערער 4 שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצר כפי שיפורט בהמשך, פיצוי למתלונן ועונש מאסר מותנה.

רקע והליכים קודמים

1.  המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעונש, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ותקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(א) לחוק.

2. כתב האישום הוגש נגד המערער ונגד שלושה אחרים – הנאשמים 1, 3 ו-4 (להלן יחד: הנאשמים). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המערער, הנאשם 1 ובת זוגו א.ז (להלן: הקטינה) הם חברים, וגם הנאשמים 3, 4 ואחר בשם ט' (להלן: המתלונן) הם חברים, כשבין שתי הקבוצות אין היכרות מוקדמת. בליל יום ה-22.8.2016 בילו שתי קבוצות החברים במועדון. בעת הכניסה למועדון החזיק הנאשם 3 בסכין מתקפלת (להלן: הסכין) מוטמנת מתחת לבגדיו. בעת הבידוק הביטחוני התגלתה הסכין על ידי מאבטח, שדרש מהנאשם 3 להפקידה כתנאי לכניסה למועדון. בחלוף מספר דקות הנאשם 3 התרצה והפקיד את הסכין עד לצאתו מהמועדון.

           סמוך לשעה 05:00 לפנות בוקר יצאו המערער, הנאשם 1 והקטינה אל סמוך לכניסה למועדון, ובהמשך יצא גם הנאשם 4, ניגש אליהם ושוחח עימם. מיד לאחר מכן יצאו המתלונן והנאשם 3 מהמועדון, כשהאחרון מצויד בסכין. בין הצדדים החל דין ודברים שהתפתח לקטטה אלימה, במהלכה חבטו הצדדים זה בזה. במהלך הקטטה הקטינה נדחפה, הוטחה בעוצמה אל הרצפה, ובעודה שרועה על הקרקע דרך הנאשם 3 על ראשה. בשלב זה סברו המערער והנאשם 1 כי הנאשם 3 מחזיק בידו סכין. בהמשך, הם הצטיידו במוט ובאבנים, ובטרם תקפו באמצעותם, נופף לעברם הנאשם 3 בסכין.

           עוד במהלך הקטטה, המערער הצטייד באבנים והנאשם 1 הצטייד במוט, ויחד הם תקפו את הנאשמים 4-3 ואת המתלונן כך שהמערער השליך אבנים על המתלונן מטווח קצר והנאשם 1 הכה את הנאשמים 4-3 באמצעות המוט. לאחר מכן, המערער והנאשם 1 הצטיידו באבנים נוספות, השליכו אותן על הנאשמים 4-3 ופגעו בגופם. הנאשם 1 עקר פנס מרכב שהיה במקום (להלן: הפנס) והכה באמצעותו את הנאשם 4, זאת בזמן שהמערער והנאשם 4 מתקוטטים ביניהם. המערער והנאשם 1 הכו באמצעות ידיהם את הנאשם 4 והמערער נגח בו מספר פעמים בראשו. כמו כן, במהלך הקטטה הנאשם 3 תקף את המערער, את הנאשם 1 ואת הקטינה, ודקר באמצעות הסכין שהחזיק את המערער ואת הקטינה. לאחר מכן, הנאשם 4 אחז בפנס והכה באמצעותו את המערער או את הנאשם 1.

           כתוצאה מהמעשים המתוארים לעיל נפגע המתלונן בראשו ונפל ארצה. המתלונן פונה לבית החולים והובהל לניתוח חירום בעקבות שבר דחיסה מורכב בגולגולתו ודימום מוחי כשהוא מורדם ומונשם. לנאשם 4 נגרמו חבלות קהות בפלג גופו העליון, שברים באף וחתך בישבנו, ולנאשם 3 נגרמו שריטות באוזנו ובידו. כתוצאה מהדקירות נזקק המערער לניתוח בהרדמה מלאה ולתפירת פצעיו. גם הקטינה נזקקה לניתוח בשל דקירתה, במהלכו נכרתה אחת מכליותיה.

3. ביום 16.5.2017 הודיעה המדינה על הסדר טיעון לפיו המערער והנאשמים 1 ו-4 יודו ויורשעו בכתב האישום המתוקן. כאמור, הסדר הטיעון לא כלל הסכמה עונשית, אך הוסכם, בין היתר, כי נאשמים אלו יוכלו לטעון לקרבה רבה לסייג הגנה עצמית בהתבסס על העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן, ואילו המאשימה תוכל לטעון כי מידת הקרבה לסייג הייתה נמוכה. בהמשך, הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ותקיפה בנסיבות מחמירות כאמור לעיל. הנאשם 1 הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) ו-(2) לחוק, והנאשם 4 הורשע בעבירה של תגרה לפי סעיף 191 לחוק. הנאשם 3 כפר בעבירות שיוחסו לו, וההליך בעניינו נדון בנפרד.