ז' נ' חוטבא ואח'

האם התאונה היא תולדה של "מעשה שנעשה במתכוון", המוחרג בהגדרת "תאונת דרכים", אשר בחוק הפלת"ד? זו הסוגיה מושא תביעה זו.

רקע

1.התובע (יליד 24.9.93) נפגע בארוע שהתרחש ביום 13.11.11 בשעה 21:00 לערך (לעיל ולהלן: "התאונה").

2.התובע אושפז בבית החולים "משפחה קדושה" בנצרת, למשך 5 ימים (13-18.11.11), עקב שבר עם תזוזה בקרסול שמאל. לאחר מכן, טופל התובע, באורח שמרני, בקופת חולים. על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר מ. קליגמן, נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% בהתאם לסעיף 35(1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1955.

3.בגין התאונה, ואירוע נוסף שהתרחש עובר לתאונה, התנהלה חקירה משטרתית, אך התיק נסגר מחמת חוסר ראיות.

4.לשם השלמת התמונה, יצויין כי התביעה הוגשה תחילה גם כנגד קרנית – קרן לפיצוי נפגע תאונות דרכים, אשר נמחקה, לבקשת התובע.

המחלוקת

5. האם התאונה היא בגדר "מעשה שנעשה במתכוון" ועל כן, לא חל בעניינו חוק הפלת"ד. אם התשובה לכך שלילית, יש להוסיף ולדון בסוגיית הנזק.

דיון והכרעה

החזקה הממעטת

6.החזקה הממעטת, אשר בהגדרת "תאונת דרכים" בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (לעיל ולהלן: "חוק הפלת"ד"), מורה כדלקמן:

"....ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".