ז. נ' באבא

1.הנתבע, שהיה בזמנים הרלוונטיים לתביעה עורך דין פעיל, הגיש בשם התובע תביעה בבית המשפט המחוזי בנצרת, נגד יורשי אחיו ו. ז"ל (להלן: ו. ), להצהרה לפיה הוא הבעלים בחלק מחלקות מקרקעין (להלן: תביעת המקרקעין). תביעת המקרקעין נדחתה (ת"א (מחוזי נצ') 574/09 ז. נ' עזבון המנוח ו. ז.  (20.10.2010)). התובע הגיש את התביעה שבכותרת נגד הנתבע בטענה לרשלנות מקצועית בעריכת דין.

2.אקדים מסקנה לניתוח: הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. עיון בכתב התביעה ובתצהיר העדות הראשית של התובע מעלה כי כל אחד מהם מכוון, רובו ככולו, לטענה לפיה אילו הנתבע היה מנהל את תביעת המקרקעין בדרך אחרת, התוצאה בה היתה יכולה להיות אחרת. אולם טענות התובע לנזק עקב דרך ניהול תביעת המקרקעין לא בוססו היטב בראיות. לאחר הגשת תצהיר העדות הראשית של התובע בתביעה זו, הודיע ב"כ התובע ברורות, בקובץ ראיות נוספות שהגיש ובדיון ההוכחות, כי התובע אינו טוען כי תוצאת תביעת המקרקעין היתה יכולה להיות אחרת; טענת התובע היא, שהתרשלות הנתבע גרמה לתובע להגיש תביעה שהיתה חסרת כל יסוד. הנתבע טען בכתב ההגנה כי התובע היה ער לסיכויים הנמוכים של תביעת המקרקעין, והגעתי למסקנה שהנתבע הראה זאת בחקירה הנגדית של התובע.

התרשלות בדרך ניהול תביעת המקרקעין

3.בכתב התביעה טען התובע לשורה של טעויות הנתבע בניהול תביעת המקרקעין. הטענות העיקריות ברשימת 22 הטענות המפורטות בענין ההתרשלות היו כדלקמן:

א.תביעת המקרקעין היתה צריכה להיות מוגשת בבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית המשפט המחוזי;

ב.לא צורפו לתביעת המקרקעין נתבעים רלוונטיים; לא היתה לתובע עילת תביעה "לאור ניסוח" כתב התביעה בתביעת המקרקעין;

ג.עסקה המהווה חוליה בשרשרת העסקאות במקרקעין לא צוינה בתביעת המקרקעין;

ד.לא הובאו ראיות אלה ואחרות בתביעת המקרקעין;

ה.הנתבע העלה בשם התובע טענות בתביעת המקרקעין מבלי להוכיחן;