ז"י (מחוזי) 374/15 התובע הצבאי נ' סמל י.א

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של תקיפה סתם, לפי סעיפים 378+379 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים.

ניתנה היום, ‏18/04/16, ‏י' ניסן תשע"ו, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

____(_-_)______­            ____(_-_)____               ____(_-_)____

                               שופט                                   אב"ד                                שופט

גזר – דין

הנאשם, רב"ט י.א, הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה. מכתב האישום המתוקן והפרטים הנוספים עלה כי הנאשם היה מעורב באירוע ביום 26/03/2015 בעיר אילת, עת ניגש אליו קצין משטרה צבאית, סג"ם א' נ' (להלן: המתלונן) אשר לבש מדים וסימני זיהוי של המשטרה הצבאית. המתלונן ביקש מהנאשם להזדהות בפניו, כיוון שנע בהופעה מרושלת, הנאשם סירב לעשות זאת וטען כי אין ברשותו תעודות מזהות. המתלונן ביקש לפיכך, לעכב את הנאשם, אולם הנאשם פנה ללכת לדרכו והגיב בזלזול. או אז הודיע לו המתלונן כי הוא עצור ואחז בזרועו. בתגובה החל הנאשם להתפרע ואז ביקש המתלונן לאוזקו, הוציא אזיקים מכיסו ואף שלף מכיסו גז מדמיע אותו כיון לעבר הנאשם. הנאשם תפס את תרסיס הגז הפנה אותו אל פניו של המתלונן וריסס את המתלונן באמצעותו. כמו כן הכה הנאשם את המתלונן באגרופו פעמיים בסמוך לעינו וללחיו. רק יום לאחר מכן, עקב העלאת החשד כי מדובר בנאשם, הוא אותר בביתו על ידי שוטר משטרת ישראל. בחקירתו הכחיש את המיוחס לו וטען כי המתלונן התקיף אותו. עם זאת הנאשם לא פנה לקבלת טיפול רפואי, בעוד שהמתלונן התפנה לבית החולים באילת ונמצאו סימנים על פניו וידו.

הנאשם שהה במשך יומיים במעצר בגין אירוע זה.

הנאשם משרת בצה"ל כשנתיים ומחצה. לחובתו מספר עבירות משמעתיות והוא משרת בתפקיד כללי. הוצגה בפנינו חוות דעת  מפקדו אשר לא תפורט במלואה עקב צנעת הפרט. נציין עם זאת כי עולה ממנה שהנאשם הגיע מרקע סבוך מאוד וכי על אף שהחל את שירותו באופן שאינו מיטבי, הרי שבתקופה האחרונה הוא מבצע את תפקידו באופן ראוי להערכה תוך גילוי אחריות ומעורבות ותוך שהוא עובר הליך שיקום.

הוצג בפנינו הסדר טיעון המבקש לאזן בין כלל הנתונים שפורטו לעיל. יאמר מייד כי מדובר בעבירה מכוערת וכי ראוי שפסקי הדין של בתי הדין הצבאיים ישקפו את החומרה שיש בתקיפת שוטרים צבאיים, הממלאים תפקיד קשה וכפוי טובה על פי דין. עם זאת לא ניתן להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם, שהן קשות ונוגעות ללב וכן מההליך החיובי שעבר בעת האחרונה, על אף הנסיבות האמורות. לאור האמור, ומשהתחשבנו גם בהודאת הנאשם באשמה תוך ויתור על טענות ראייתיות, וכן משהובאה בפנינו עמדת המתלונן אשר נתן את הסכמתו להסדר הטיעון, מצאנו כי ראוי לכבד את הסדר הטיעון המוצע, על אף שהוא מקל למדי ברכיב המאסר. זאת תוך שמצאנו להחמיר ברכיב המאסר המותנה לצורכי הרתעה עתידית.

על הנאשם נגזרים, אפוא, העונשים הבאים: