ז"י (מחוזי) 130/16

על פי הודאתו, בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים, מורשע הנאשם בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 + 383 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, ובעבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955.

ניתנה היום, ‏27/10/16, ‏כ"ה תשרי תשע"ז, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

____(_-_)______­            ____(_-_)____               ____(_-_)____

                               שופטת                                 אב"ד                               שופט

גזר - דין

הנאשם, סמל מ.א, הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבה ובעבירה של התנהגות שאינה הולמת. האירוע התרחש בלילה שבין ה – 24/02/2015 ל – 25/02/2015 בבסיס מא"ל XXXX. הנאשם אשר שירת כאפסנאי בבסיס נטל משותפו לחדר, ללא ידיעת האחרון, את המפתחות לקנטינת היחידה. לאחר מכן התפרץ לקנטינה באמצעות המפתחות וגנב פקט סיגריות (עשר חבילות), שתי פחיות שתייה, שקית פיצוחים, וחטיף "סניקרס". הנאשם נטל את המוצרים בידיו ועם הגיעו לחדרו ביחידה הכניסם לתיק גב שחור. חקירת המצ"ח בתיק החלה עם פניית נציגי יחידת הנאשם למצ"ח, בעקבות גילוי החוסרים בקנטינת היחידה.

הנאשם התגייס לצה"ל ביום 02/04/2013. הוא התנדב לשירות והשלים שירות צבאי מלא. הנאשם שוחרר מן השירות ביום 31/03/2016. מסיבה לא ברורה כתב האישום בתיק הוגש זמן רב לאחר האירוע ביום 05/05/2016 בלבד. בשלב הזה היה הנאשם כבר משוחרר וניסיונות לאתרו על מנת לזמנו לדיונים נכשלו. היום הוא נעצר לאחר שהוצא צו מעצר והצדדים הציגו בפנינו הסדר טיעון.

לפי הסדר הטיעון ביקשו הצדדים להתחשב בשיהוי שבהגשת כתב האישום, בכך שעלותם של המוצרים שנגנבו נמוכה, בעובדה שלא נגרם נזק פיזי כתוצאה מהפריצה ובנושנות העבירה. כן ציינו הצדדים כי התחשבו בנסיבותיו האישיות של הנאשם. בהקשר זה צוין לפנינו כי לנאשם 9 אחים ואביו נכה. מאז שהשתחרר הוא עובד לפרנסתו. לאחר השחרור הספיק לעבור קורס אבטחה של משטרת ישראל ואף להתארס. הצדדים התחשבו בנוסף בחיסכון הניכר בזמן שיפוטי, בהודאתו של הנאשם ובנטילת האחריות על מעשיו.

המעשה בו הורשע הנאשם מגלם היבטים של חומרה. בעיקר הדברים אמורים בכך שהנאשם גנב את המפתחות משותפו לחדר, מעל באמון של חברו ושל מפקדיו וכן שלח יד ברכוש הזולת. מנגד עומדים שיקולים רבים לקולא כפי שפורטו על ידי הצדדים.