ז'יגולובצב נ' נתיבי אוויר

החלטה

1. לפני בקשה להעברת הדיון מבית משפט השלום בנצרת לבית משפט השלום במחוז מרכז מפאת העדר סמכות מקומית, ובצידה בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

2.המבקשת, הינה חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי תעופה.

המשיבה, הינה עולה חדשה, שבאה בטיסה מאוקראינה באמצעות המבקשת.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה עלתה ארצה ביום 30.07.20013, באמצעות טיסה מס' LY/7276VV של המבקשת. ביום 1.08.2012, גילתה המשיבה, כי נעלמה מזוודה אחת ממטענה. לטענתה, היא הודיעה על כך למבקשת, שאיתרה את המזוודה באילת ביום 5.08.2013, אולם המזוודה נעלמה בעת שהמבקשת ניסתה להשיבה למשיבה. שווי החפצים שהיו במזוודה הינם בסך של 10,800 ₪, אולם המבקשת הסכימה לפצותה בסך של 1,800 ₪ בלבד. משכך על המבקשת לפצותה בסך של 11,300 ₪ ( 10,800 ₪ בגין שווי החפצים, ובנוסף סך של 500 ₪, בגין עוגמת נפש).

4.בבקשה שלפני טוענת המבקשת, כי הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבית משפט השלום במחוז מרכז וזאת נוכח העובדה שמשרדה הראשי נמצא בנמל התעופה בן גוריון ואין לה סניף בנצרת או בצפון הארץ. בנוסף, כרטיס הטיסה של המשיבה נרכש ישירות מסניף אל על באוקראינה. משכך, על התובענה להתברר בבית המשפט הסמוך למקום עיסקה של המבקשת, ואין לבית משפט זה סמכות מקומית לברור התובענה.

דיון והכרעה:

5.תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1967, קובעת לעניינן הסמכות המקומית כדלהלן:

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

(1)מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)מקום יצירת ההתחייבות;

(3)המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)מקום המסירה של הנכס;

(5)מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6)בתביעה שכנגד - מקום הגשת התביעה המקורית".

6.אין חולק, כי המשיבה רכשה את כרטיס הטיסה בסניף אל על באוקראינה.

גם אם המשרד הראשי של המבקשת ממוקם בנמל התעופה בן גוריון ברור, כי מאחר והיא מבקשת לפנות לקהל יעד רחב ככל שניתן, היא משווקת את מוצריה – במקרה זה כרטיסי הטיסה, באמצעות סניפיה כאשר משרדיה נמצאים במדינות שונות בחו"ל, ומשכך מנועה היא לטעון כי למרות שניתן לרכוש את שירותיה במדינות שונות בחו"ל, הרי ככל שיידרש לקיים התדיינויות מולה, יש לעשות זאת רק במחוז המרכז (ראה- בת"ק (י-ם) 27520-04-10 דלתא איירליינס בע"מ נ' אליעד אמסלם, פורסם באתר נבו).

7.בנסיבות העניין סבורני כי ככל שתתקבל עמדת המבקשת הרי שתפגע זכותם של מתדיינים שאינם מתגוררים במרכז הארץ ובסמיכות למשרדיה. מתדיינים אשר מתגוררים בצפונה או בדרומה של הארץ, היינו רחוקים גיאוגרפית מהעיר תל אביב, יתקשו למצות את זכויותיהם ואף לעיתים לא מן הנמנע כי יוותרו על זכותם החוקית אך בשל הקושי הפיזי והכלכלי כאחד.

8.זאת ועוד, הפסיקה קבעה לא אחת כי יש ליתן משקל נמוך ואף לעיתים מזערי, אם בכלל, לנוחותו של המתדיין אשר הופכת לכלי בידיו באצטלה של טענתה משפטית בדמות הסמכות המקומית, (ראה לעניין זה: בר"ע 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט (2) 734,731; רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ואח', פ"ד מז (4) 473; רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ ואח' נ' חיים חימו ואח' (פורסם באתר נבו); תא (י-ם) 6532/06 צ'רלס לב נ' AMERICA AIRLINES L.T.D ואח' )פורסם בנבו(.

9.לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי דין הבקשה להידחות וזאת מבלי להיזקק לעמדת הצד שכנגד.