ותד נ' מדינת ישראל

לפנַי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' פורת) מיום 13.8.2017 במ"ת 66404-06-17, בגדרה הורה על מעצרם של העוררים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם בתפ"ח 66430-06-17, כאשר מעצרו של עורר 2 יהיה בדרך של מעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני.

הרקע לערר

1. ביום 29.6.2017 הוגש כתב אישום המייחס לשני העוררים עבירות רצח בכוונה תחילה, נשיאת והובלת נשק והצתה. על פי המתואר בכתב האישום, העוררים הם בני דודים המתגוררים בכפר ג'ת בבתים סמוכים הנמצאים במתחם מגורים משותף (להלן: מתחם המגורים או המתחם). ע.א.מ. (להלן: המנוח) עבד כקבלן בניין ובין היתר עבד בשיפוץ ביתו של עורר 1. במסגרת עבודתו כקבלן, בתקופה שקדמה לאירוע, נקלע המנוח לקשיים כלכליים והתקשה לעמוד בהתחייבויותיו כלפי לקוחותיו ועובדיו. על רקע קשיים אלה סיפק עורר 1 למנוח, מעת לעת, שירות של ניכיון צ'קים דחויים. במקרה אחד שאירע מספר ימים עובר למועד קרות הרצח, נוצר חיכוך בין השניים שעה שסירב עורר 1 להעביר לידי המנוח כסף מזומן תמורת צ'קים דחויים שקיבל המנוח מאחד מלקוחותיו. ביום 16.5.2017 בסמוך לשעה 21:00 נסע המנוח במכונית מסוג יונדאי (להלן: היונדאי) אל מתחם המגורים בכפר ג'ת, זאת במטרה לבקש כסף מעורר 1. המנוח נפגש עם שני העוררים במתחם המגורים ובשעה 21:34 נסע מהמקום. מיד לאחר מכן יצאו העוררים מהמתחם ונסעו בעקבות המנוח במכוניתו של עורר 1 מסוג טויוטה (להלן: הטויוטה), לאחר שגמלה בלבם החלטה להמיתו וכאשר הם מצוידים באקדח. בסמוך לשעה 21:40 עצר המנוח את היונדאי באמצע דרך עפר במערב הכפר ג'ת ויצא מהמכונית. או אז, עצרו העוררים מאחוריו וירו בצוותא-חדא לא פחות מעשרה קליעים אל עבר פלג גופו העליון של המנוח. ארבעה מהקליעים נורו מטווח קצר של פחות ממטר מן המנוח ופגעו בראשו במטרה לוודא את מותו, כפי שאכן קרה. לאחר מכן, הציתו העוררים את היונדאי, נמלטו מהמקום ושבו אל המתחם.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של העוררים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בהחלטתו מיום 13.8.2017 סקר בית המשפט המחוזי את הראיות בתיק ובחן האם יש בכוחן כדי לייחס לעוררים, ולו ברמה הלכאורית, את המעשים המיוחסים להם. על פי קביעת בית המשפט, מחומר הראיות עולה כי זמן קצר לפני הרצח נסע המנוח לכפר ג'ת כדי להשיג כסף מזומן לצורך פירעון התחייבויותיו, שעה שחלק מנושיו המתינו לו בסמוך לביתו. העוררים אישרו שהמנוח ביקר אצלם באותו ערב. כן נקבע כי בשעה 21:34 נסע המנוח ביונדאי כאשר בעקבותיו נסעה מכונית מסוג טויוטה; כי הרצח והצתת הרכב התרחשו לכל היותר בשעה 21:41 עת התקבלה במשטרה ידיעה על כך; וכי הטויוטה נצפתה שבה על עקבותיה לכיוון מתחם המגורים בשעה 21:47. אי לכך ונוכח הזמן הקצר הדרוש כדי להגיע בנסיעה ממתחם המגורים אל זירת הרצח וחזרה אליו (כשש דקות בנסיעה איטית, לפי בדיקה שביצעה המשטרה), נקבע כי התרחיש לפיו הרצח בוצע על ידי העוררים, הוא אפשרי גם במסגרת הזמנים המתוארת.

3. בית המשפט המחוזי אף קבע שהאפשרות כי מאן דהו אחר הוא זה שנסע בטויוטה וביצע את הרצח, אינה אלא דחוקה. קביעה זו נשענת על עדותו של עורר 1 בעצמו אשר ציין שאף אחד לא ביקש ממנו את הטויוטה באותו ערב, ועל כך שככלל מאגר המשתמשים בטויוטה הוא תָּחוּם. לנוכח זיקתו של העורר אל הטויוטה ובהינתן כי היא נמצאה על ידי השוטרים כאשר קיים תקר באחד מגלגליה והיא מאובקת כיאה לנסיעה בדרך עפר באזור בו התבצע הרצח, סביר כי אם אחד מקרוביו של עורר 1 היה עושה שימוש בטויוטה באותו ערב, העורר היה יודע על כך.

4. למארג הראיות לכאורה נגד עורר 1 מתווספות גם מספר ראיות פורנזיות ובראשן הימצאותם של 11 חלקיקים זעירים אשר זוהו ככאלה שנפלטו מקנה כלי הנשק בעת ירי (להלן: שרידי הירי) על גופו, בגדיו ושיערות ראשו. כן נמצאו בטלפון הנייד של העורר תמונות מעברו בהן הוא נראה במטווח בעודו יורה בכלי נשק שונים. הגם ששרידי הירי לא נמצאו בטויוטה, אין זה מפחית ממשקל הממצאים החיוביים שמסבכים את עורר 1. בית המשפט המחוזי גם דחה את טענת בא-כוחו לפיה מקורם של שרידי הירי הוא בניידת המשטרתית בה הובל עורר 1 למעצר, שעה שבניידות נוסעים בדרך כלל שוטרים ועבריינים שסביר כי יימצאו עליהם שרידי ירי, ושרידים אלה הועברו אליו כתוצאה מהמגע שהתקיים בינו לבין השוטרים (להלן: העברה משנית). נקבע כי טענה זו אינה מתיישבת עם עובדות המקרה לפיהן שרידי הירי אותרו במספר מקומות בגופו, בבגדיו ובשיער ראשו של עורר 1; השוטר שתפס את מוצגי הבגדים של עורר 1 עטה כפפות על ידיו; שרידי הירי שנמצאו מתאימים לתחמושת מסוג 9 מילימטר, התואמת לקוטר התרמילים שאותרו בזירת הרצח.

5. ראיה פורנזית נוספת שעמדה לחובת עורר 1 עלתה מבדיקת "פרופרינט" (Ferroprint) אשר הצביעה על הימצאותם של שרידי מתכת על ידו הימנית, מה שיכול ללמד כי החזיק בידו אקדח בשעות שעובר למעצרו. כמו כן, על חלקה האחורי של הטויוטה נמצאו שרידים מדמו ומרקמות עורו של המנוח. לכך התווספו גם שתיקתו של עורר 1 שעה שעומת עם הממצאים הראייתיים נגדו וכן הפרכת האליבי שמסר לפיו בזמן הרצח כביכול שהה בבית הקפה "אום אלכאסר" בכפר ג'ת (להלן: בית הקפה). לאור כל אלה נקבע כי התשתית הראייתית הלכאורית נגדו עומדת ברף הנדרש לשם מעצרו עד תום ההליכים.

6. לעומת עורר 1, באשר לעורר 2 נקבע כי אין די ראיות שבכוחן לייחס לו ביצוע בצוותא של העבירות מושא כתב האישום. ראיות אלו מתמצות רק בכך שהוא שהה במחיצתו של עורר 1 בשעות שלפני קרות הרצח ולאחריו; שנמצאה טביעת אצבע שלו על חלון הנהג בטויוטה; ושהתנהלותו בחקירותיו מעוררת חשד מפני ששיקר, שינה גרסאות, ניסה לספר אליבי שהופרך וכאשר הוטחו בפניו ממצאים שונים בחר לשתוק. לעורר 2 לא היו עניינים כספיים או אחרים עם המנוח וייתכן שנוכחותו בזירת הרצח הייתה תמימה ובלתי מודעת לרצח שעמד להתרחש. עם זאת, הואיל והאקדח ממנו נורה המנוח טרם נתפס על ידי המשטרה והחשש הכרוך בכך לשיבוש הליכי המשפט, כמו גם שקריו בחקירה לפיהם נכח בזמן הרצח בבית הקפה, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו בדרך של מעצר בית בפיקוח אלקטרוני, במקום מרוחק מזירת ההתרחשויות, וזאת לצד הפקדת ערבויות לצורך הבטחת התייצבותו להמשך המשפט.  

           מכאן הערר שלפנַי.