ורקר נ' אוויס ישראל דן רכב ותחבורה

פסק דין

התובע הציג ראיות לכאורה, הנראות אמינות על פניהן ואשר לא נסתרו, שלפיהן ביסוד החיוב מושא התביעה לא עומדת פגיעה פיזית בגחון, כפי שהשתמע מלכתחילה, אלא הקימום של מערכת כריות האוויר.

על פני הדברים, לא ברור מדוע המערכת הופעלה עקב עליה על פס הרעדה, אפילו אניח כי העלייה על פס ההרעדה הייתה במהירות מופרזת. יחד עם זאת, לא נסתרה עדות התובע כי לא עלה על פס ההרעדה במהירות מופרזת. אפילו הייתי קובע כי הייתה כאן מהירות מופרזת, וכי בנסיבות כאלה טבעי וצפוי ותקין שתופעל מערכת כריות האוויר, לכאורה היה מדובר כאן בנזק המצוי בכלל הביטוח.

לעניין אחרון זה, אזכיר את הוראת חוק חוזה הביטוח כי החרגות ביטוחיות טעונות הבלטה בפוליסה.

איני סבור כי קוימה חובה זו, אפילו לעניין הנזק בגחון המוזכר בעברית על העמוד הראשון של הפוליסה, שבו ממולאים הפרטים ועליו חותם המבוטח, וכל שכן שאין היא מקוימת באמצעות אותיות קטנטנות ללא כל הבלטה על גבו של טופס זה, שלגביו סבירה בעיניי גירסת התובע, שמכל מקום לא נסתרה, כי כלל לא הוצג לו.

סיכומו של עניין: לא ניתן להסתמך על החרגות שלא הובלטו כראוי, ושתשומת לבו של המבוטח/השוכר לא הופנתה אליהן עובר לכריתת ההסכם. יש בכך משום הטעיה צרכנית וביטוחית.

כמו כן, על פני הדברים לא ברור אם עצם ההפעלה של מערכת כריות האוויר נבעה מתקלה כלשהי, שהנתבעת אחראית לה, או ממחדל נהיגה שהתובע אחראי לו. בנסיבות אלה, הנתבעת לא הוכיחה את זכאותה לדמי הנזק, אך התובע לא הוכיח את זכאותו לפיצוי.

לאור המקובץ, אני מקבל את התביעה במובן זה שהנתבעת תשיב לתובע את החיוב שגבתה ממנו, בתוספת פיצוי כללי בגין הפרשי הצמדה וריבית, הפסדים, הוצאות טרחה ועגמת נפש, ובסך הכול 10,000 ₪.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן – ישא הפרשי הצמדה וריבית-פיגורים כחוק מהיום.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תש"ע, 04/05/2010 במעמד הנוכחים.

שלמה פרידלנדר, שופט

הוקלד על ידי: רבקה לבני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: