ורסנו נ' שבת

החלטה

1. התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק של הנתבעת, וניתנה לנתבעת רשות להגן

בהחלטת הרשם לאחר דיון שנערך בפניו.

2. הנתבעת הגישה בקשה לדחיית על הסף, וטענה כי עסקינן בהלוואה חוץ בנקאית אשר התובעת לא

קיימה לגביה את הוראות סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג – 1993.

3. כמו-כן, טוענת הנתבעת, כי לא צורף חוזה ההלוואה, והתובעת אף ביצעה ניכיון שקים למרות

שאין ברשותה אישור ממשרד האוצר לביצוע עסקאות מסוג זה.

לפיכך, טוענת הנתבעת, כי העסקה בלתי חוקית בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי)

תשל"ג- 1973.

4. התובעת הגישה תגובתה לבקשה, וטענה כי היא איננה עוסקת במתן הלוואות כדרך עיסוק, ואיננה

עוסקת בניכיון שקים, ועל-כן אין תחולה לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, והבקשה של

הנתבעת הוגשה בחוסר תום לב.

5. הנתבעת הגישה תשובה לתגובה, והעלתה טענות שנאמרו במסגרת פגישת המהו"ת, וטענה

שהמסקנה שמדובר בהלוואה שבדרך עיסוק נובעת מגובה סכום השיק.

6. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

7. השאלה אם מדובר בהלוואה שנכללת במסגרת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, הינה שאלה

של עובדה, והתובעת לא נחקרה בעניין זה בשלב ההתנגדות. על-כן, אין מקום בשלב זה של הדיון

לקביעת ממצאים בשאלה זו, ואין מקום לקבל את הבקשה לדחייה על הסף.

יחד עם זאת, שמורה זכותה של הנתבעת להעלות טענה זו כטענת הגנה, במסגרת שמיעת הראיות

בתיק העיקרי, ולאחר שמיעת ההוכחות והחקירות, ניתן יהיה לקבוע ממצאים עובדתיים.