ורסנו ואח' נ' עירית תל-אביב-יפו

פסק דין

1.עתירה כנגד החלטת המשיבה (להלן: "העירייה") מיום 11.10.2012, אשר לשיטת העותרים מהווה תיקון רטרואקטיבי של שומות ארנונה בגין חנויות ומחסן המשמשים כמכולת ברח' הסהרון 16-18 בת"א (להלן: "המכולת" או "הנכס") המחייב את העותרים בתשלומי ארנונה בגין חנות שברח' סהרון 18.

עיקרי העובדות

2.ביום 20.6.2005 חתמו העותרים הסכם לשכירות חנויות עם חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בת"א–יפו בע"מ (להלן: "חלמיש"). מדובר בחנויות מס' 3-5 בבלוק 35 ברח' הסהרון 16-18 שמשמשות יחד כחנות מכולת אחת גדולה המחוברת ברצף אחד של בניין רכבת, בו קומת קרקע מסחרית ומעליה בניין דירות מגורים. ביום 9.1.2006 ביקשה חלמיש מהעירייה להעביר את חשבון הארנונה מהשוכר הקודם, לביא אליהו, לשוכרים החדשים – העותרים, ונקבה במספר חשבון - 3718-0160-001-47, וצירפה כנספח לפנייתה את העמוד הראשון של הסכם השכירות שנחתמה עם העותרים.

מבלי להיכנס לשאלת פרשנות מכתב חלמיש הנ"ל, אציין רק כי במישור העובדתי לא ברור ממסמכי הצדדים לאיזה יחידה מתייחס מספר החשבון הנ"ל שננקב במכתב זה, האם לסהרון 16, או לסהרון 18, או לשניהם גם יחד. מכל מקום מהעמוד הראשון של הסכם השכירות, שאין מחלוקת כי הומצא לעירייה במצורף למכתב חלמיש מינואר 2006, עולה בבירור כי הנכס הושכר ע"י חלמיש לעותרים במלואו, דהיינו גם סהרון 16 וגם סהרון 18. העירייה בתשובתה מיום 30.1.2006, למכתב הנ"ל של חלמיש, ציינה בכותרת את הכתובת סהרון מס' 16 , ואת חשבון הארנונה שננקב בפניית חלמיש שמספרו: 3718-0160-001-47. בגוף המכתב ציינה ששטח הנכס הוא 30 מ"ר, ומשום מה לא התייחסה לסהרון 18 ששטחו 57 מ"ר, ושגם הוא כאמור מהווה חלק בלתי נפרד מהמכולת המחוברת.

העותרים ניהלו יחד בסהרון 16-18 מכולת, עד שביום 19.10.2009 ביקש העותר 1 (להלן: "עופר") מהעיריה להוציא את העותר 2 (להלן: "משה") מהחזקתו במכולת (בשל הפסקת פעילותו בה).

בדצמבר 2012 עזב גם עופר את המכולת ושלח הודעה לעירייה כי הוא הפסיק החזקתו בנכס. כל השנים שלחה העירייה לעותרים חשבונות הארנונה רק עבור הסהרון 16, ואת חשבונות הארנונה עבור הסהרון 18 שלחה ללביא לאליהו, השוכר הקודם שכבר חדל להחזיק בנכס. העירייה אף פתחה בהליכי הוצל"פ כנגד אליהו בשנת 2007, ורק באוגוסט 2012, כשהעמיד ב"כ לביא, עו"ד מיימון את העיריה על טעותה כי הוא כבר שנים לא מחזיק בסהרון 18, תיקנה העירייה את רישומיה באשר למחזיק בסהרון 18.

רק ביום 11.10.2012 שלחה העירייה לעותרים הודעה על חילופי מחזיקים בסהרון 18 וחיוב בתשלום רטרואקטיבי בגין השנים בהם לא שילמו העותרים ארנונה עבור הסהרון 18, מאז כניסתם לנכס, בשנת 2005, ועד שנת 2012. העותרים סירבו לשלם חיוב רטרואקטיבי זה מאחר שלטענתם לפי הדין העיריה אינה רשאית לחייבם בגין שומות כל שנות העבר, שהפכו בינתיים לחלוטות, ולפיכך הגישו את העתירה דנן על מנת שביהמ"ש זה יורה על ביטול החלטת העיריה.

עיקרי טענות הצדדים

3.העותרים טענו כי שילמו את החיובים שקיבלו והגיעו להסדרים בגינם וכי כלל לא נדרשו לשלם מעבר לחיוב שקיבלו. לטענתם כלל לא ידעו כי קיבלו חיוב שאינו מלא. כמו כן טענו כי לפי הדיווח של חלמיש יכלה העיריה לדעת שמדובר הן במספר 16 והן ב- 18. מאחר שכל השומות בגין שנים עברו הפכו לחלוטות, לא ניתן לפי הדין לחייבם באופן רטרואקטיבי בגין שנים אלו.

העירייה טענה כי העותרים אחראים לתשלום כיוון שמעולם לא עדכנו את העירייה בחילופי המחזיקים בסהרון 18, ובכך פעלו בחוסר תום לב שכן היה עליהם לדעת שמוטל עליהם לשלם ארנונה גם בגין הסהרון 18 ולא רק בגין הסהרון 16, וכי בהודעת התשלום של חיובי הארנונה שנשלחו אליהם במהלך כל השנים צוין המען הסהרון 16 בלבד.

לשיטת העיריה חובת הדיווח כי בשנת 2005 התחלפו המחזיקים חלה על העותרים, והם לא עשו כן.

דיון

4.סע' 325-326 לפקודת העיריות קובעים:

"הארנונה בחדילת בעלות או החזקה

325.חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

הארנונה ברכישת בעלות או החזקה

326.נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם – ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו – למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה".

(ההדגשות כאן ולהלן שלי, י"ש).

חובת ההודעה חלה איפוא חד משמעית על הבעלים או המחזיק של הנכס שחדל מלהחזיק בו.