ורדי נ' כהן ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 22.7.13 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע במהלך נסיעה ברחוב טרומפלדור, הגיח הנתבע מהנתיב השמאלי, פנה ימינה, חתך את נתיב נסיעתו של רכב התובע ופגע בו.

3. הנתבעים טענו כי הנתבע 1 נסע בכביש כשלפתע התובע יצא ממקום חניה בחוסר זהירות, לא שם לב לנעשה בדרך ופגע ברכב הנתבעים.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע בכביש בנתיב הימני וביקש לפנות ימינה ברמזור בהמשך. לפתע, רכב הנתבעים שנסע בנתיב השמאלי סטה לכיוון נסיעתו ופגע ברכבו. נציג הנתבעים הציג בפני התובע תמונה של הרחוב לפיה נראה כי הנתיב הימני משמש לתחנת איסוף לאוטובוס וחסום בהמשך ע"י מכוניות חונות וכי למעשה לא ניתן להמשיך ולנסוע בו אלא יש להשתלב חזרה לנתיב השמאלי אך התובע נשאר בשלו והמשיך לטעון כי נסע ישר בנתיב הימני והנתבע 1 נסע בשמאלי.

5. הנתבע 1 גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נסע בנתיב השמאלי והבחין ברכב התובע חונה בנתיב הימני בסמוך לתחנת האוטובוס במקום האסור לעצירה. לפתע, החל התובע לנסוע ופגע ברכבו. הנתבע טען כי הנתיב הימני חסום בהמשך והתובע לא יכול היה להמשיך בנסיעה ישר ולפנות ימינה מנתיב זה והיה עליו להשתלב לנתיב נסיעתו לשם כך. בנוסף, מיקום הנזקים תומך בגרסתו. כמו כן, טען הנתבע 1 כי בניגוד לגרסת התובע לא מוצב רמזור בסוף הרחוב.

6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתו של הנתבע וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעים.

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבע והיא מהימנה עלי.

שנית, הנטל מוטל על התובע ובמצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובע הטה את כף המאזניים לטובתו ומשלא עמד בנטל, דין התביעה להידחות.

שלישית, מצאתי ממש בטענת הנתבעים לפיה תוואי הכביש לפיו קיים נתיב נסיעה אחד למעשה והנתיב הימני משמש לאיסוף בתחנת האוטובוס וחתום ע"י רכבים חונים בהמשך, סותר את גרסת התובע לפיה נסע בנתיב הימני ותומך בגרסת הנתבעים לפיה הנתיב הימני של התובע הסתיים והיה על התובע להשתלב בנתיב השמאלי בו נסע באותה שעה הנתבע 1 ופגע ברכבו.

גם תמונות הנזק תומכות בגרסת הנתבע לאופן קרות התאונה, שכן במידה וגרסת התובע היתה נכונה הרי שהיה נגרם נזק לצידו של רכב התובע ולא לפגוש הקדמי פינתי.

לפיכך, הואיל ומקובלת עלי גרסת הנתבע הרי שנסע כדין בנתיב השמאלי ולפתע התפרץ לנתיבו התובע שנסע בנתיב הימני שלא ניתן בו להמשיך ולנסוע ישר, ופגע ברכבו תוך גרימת נזקים. לפיכך, התובע הוא שאחראי לקרות התאונה. לא מצאתי מקום להטיל אשם תורם על הנתבע מהטעם שהנזק נגרם לחלק הצידי של רכבו ולא היה באפשרותו להבין קודם לכן בתובע המתפרץ לנתיבו.

7. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

8. סוף דבר - התביעה נדחית.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: