וקנין נ' חברת הראל

פסק דין

1.התביעה הוגשה לקבלת תגמולי ביטוח.

2.ביום 29.3.10 נפרצה הדירה בה מתגורר התובע.

3.התובע ביטח את רכושו אצל הנתבעת בפוליסה הנקראת "אדירה".

הפוליסה צורפה על ידי הנתבעת.

4.התובע דיווח למשטרה ולנתבעת על הפריצה והגניבה.

5.הנתבעת הכירה באירוע הגניבה ושילמה לתובע סך של 9,764 ₪ (לאחר ניכוי דמי ההשתתפות העצמית והכינון).

6.הנתבעת סירבה לשלם לתובע את סכום תביעתו שכן לטענתה הסכומים מוגזמים ואו בלתי מוכחים.

7.ביום 16.12.10 התקיים דיון בו העידו התובע והשמאי והחוקר מטעם הנתבעת.

8.הנתבעת נדרשה לצרף מסמכים נוספים. משעשתה כן, ניתן להכריע בתובענה.

9.בדירה מתגוררים יחד עם התובע גם בנו, כלתו ונכדו.

10.הכלה היא זו שהגישה את התלונה למשטרה.

11.בתביעת התובע נכללו דברים שלא צוינו בתלונה למשטרה.

12.יחד עם זאת, מדובר בשני אנשים שונים וייתכן כי בסמוך מאוד לקרות המקרה לא עמדה הכלה על כל הפריטים שנגנבו.

13.לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכל המסמכים שהוגשו לרבות חוות הדעת של השמאי ודו"ח החוקר בצירוף החקירות שבוצעו, אני דוחה את התביעה.

14.כאמור לעיל, היתה פריצה ונגנבו פריטים. המחלוקת הינה בעניין גובה הנזק.

גרסאות בני משפחתו של התובע מעלות תהיות.

15.ראשית, התובע טען כי מוצרים חשמליים קטנים היו על ארון המטבח ונגנבו.

בהיעדר סימני אבק או סימנים אחרים שמלמדים על הימצאות הפריטים במקום עובר לגניבה, שינה התובע את גרסתו וטען כי היו במקום אחר.

שנית, התובע טען לעוד שתי טבעות יהלומים בניגוד לדברי בנו, ולדברי הבן אילו היו תכשיטים נוספים – היה יודע.