וצאצי פרנסיס נ' פיומי

החלטה

בפניי הודעתו של התובע, כי המשא ומתן בין הצדדים לא צלח, ובקשתו לקבוע את התיק להוכחות כמו גם למתן החלטתה בנוגע להשתת הוצאות על הנתבע, וזאת בזיקה להחלטתי מיום 07.03.13.

הרקע העובדתי

הנתבע בתיק זה משמש כציר בשגרירות ניגריה בישראל.

התובע הועסק בביתו של הנתבע והגיש תביעה לבית דין זה לקבלת שכר עבודה, תשלום בגין שעות נוספות וזכויות סוציאליות נוספות, המגיעות לו, לטענתו, מתוקף עבודתו אצל הנתבע.

הנתבע הגיש כתב הגנה מטעמו, ובו הכחיש את טענותיו של התובע. להגנתו טען, בין היתר, כי הסכומים הנקובים בכתב התביעה מוגזמים וכי התובע קיבל בגין עבודתו את כל המגיע לו מבחינה כספית.

יצויין, כי הנתבע, המיוצג ע"י עו"ד ישראלי, לא כפר בסמכותו של בית דין זה לדון בענייננו וביום 30.08.12 אף הגיש לבית הדין בקשה לחייב את התובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו.

ביום 21.08.12 התקיים דיון בפני כב' הרשמת הרמל לצורך גביית עדותו המוקדמת של התובע. הנתבע לא התייצב לדיון זה בטענה כי יש לו התחייבויות קודמות.

ביום 25.10.12 התקיימה ישיבת קדם משפט בפניי וגם אליה לא התייצב הנתבע, הפעם בטענה כי בזימון לדיון לא נכתב כי עליו להתייצב וכי לוח הזמנים שלו מאוד עמוס וכולל התחייבויות קודמות.

באותו דיון, הביע בית הדין את מורת רוחו מאי התייצבותו של הנתבע, אך לאור העובדה שבאי כוח הצדדים ביקשו כי הסכסוך יופנה להליך של גישור, לא פסקתי הוצאות כנגד הנתבע בגין אי התייצבותו.

אלא שגם לישיבת הגישור, אשר נקבעה ביום 07.02.13 בפני המגשר מר אריה המר, לא טרח הנתבע להתייצב, ולהתובע ובא כוחו, כמו גם המגשר, השחיתו את זמנם לריק.

לפיכך, בהחלטתי מיום 10.02.13 הוריתי לנתבע להגיש הסבר לאי התייצבותו לישיבת הגישור. הנתבע לא הגיש כל תגובה ולמעשה התעלם מההחלטה כליל.

בניסיון אחרון להביא את הצדדים לידי פתרון הסכסוך בדרכי שלום, במיוחד לאור העובדה כי הנתבע הנו בעל תפקיד דיפלומטי בארץ, זימנתי ביום 27.02.13 את הצדדים ובאי כוחם לדיון בפניי ביום 07.03.13. בהחלטתי זו הדגשתי את חובתם של בעלי הדין עצמם להתייצב לדיון.

חרף האמור לעיל, בדיון שהתקיים ביום 07.03.13 הנתבע לא התייצב ובא כוחו הצהיר:

"הנתבע לא יגיע לדיון. יש לו בעיה להגיע לדיונים מכיוון שזו מהווה פגיעה במעמד ובמוניטין שלו מבחינת תפקידו וכן התייצבות כזו דורשת אישור ודיווח מבחינת נהלי השגרירות והוא מנסה להימנע מבקשה כזו בשל ההשלכות של בקשה כזו מול השגריר."

בהמשך דבריו, הצהיר בא כוחו כי קיימת נכונות לסיים את התיק בפשרה מחוץ לכותלי בית הדין ועל כן, השהיתי החלטה בנוגע להשתת הוצאות על הנתבע בשל התנהלותו, בתקווה כי הצדדים ישכילו להגיע להסדר ביניהם שיחסוך מתן החלטה בעניין התנהלותו של הנתבע.

ביום 17.03.13 הודיע בא כוחו התובע, כי הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמות ביניהם וביקש כי התיק ייקבע להוכחות וכי תינתן החלטה בעניין הוצאותיו של התובע בשל התנהלותו של הנתבע.

דיון והכרעה

התנהלותו של הנתבע בתיק זה, כפי שתוארה לעיל, אינה מקובלת ואינה ראויה, בלשון המעטה. ניתן היה לצפות מאדם המשמש בתפקיד דיפלומטי, כי ינהג בדרך ארץ ובכבוד כלפי מערכת המשפט במדינה שבה הוא משרת כנציג של ארצו ויכבד החלטות שיפוטיות.

מן הראוי לציין, כי הנתבע לא כפר בסמכותו של בית הדין ולא העלה כל טענה הקשורה לחסינות דיפלומטית או להיעדר סמכות שיפוטית ביחס אליו בהיותו נציג דיפלומטי בישראל של ארץ זרה.