ופיתוח נ' גורשקוב

החלטה

על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל, ההתנגדות הוגשה באיחור רב, של למעלה משנה, לאחר המועד הקבוע בחוק (תקנה 106 לתקנות ההוצל"פ).

על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נדרש טעם מיוחד להארכת מועד, שנקבע בחיקוק.

הגם שאני סבורה שיש מקום לתת למבקש את יומו בבית המשפט, ועל כך ארחיב להלן, הרי שהנימוק על פי הפסיקה רחוק מלהסביר את הדעת.

אין לקבל נימוק לפיו המבקש סבר, כי ההליכים נפתחו כנגדו בטעות וכי החייב העיקרי, מר טרטיאן, נגדו יש להמשיך את ההליכים.

מרגע בו קיבל החייב/המבקש את האזהרה היה עליו להבין כי ההליכים נגדו ועל אחת כמה וכמה שעה שהוטל עיקול על רכבו שלו.

יחד עם זאת, אין לסגור ולנעול את שערי בית המשפט לפני צד שיש לו טענה עניינית "גם אם חטא לסדרי הדין, על חטאו אפשר להענישו בפסיקת הוצאות" (ראה ע"א 1068/99).

הפסיקה גם הבחינה בין טעמים מיוחדים להארכת מועד בהליך הראשון בבית המשפט לבין הארכת מועד לצורך הגשת ערעור.

בענייננו מדובר בהתנגדות לביצוע תובענה. משכך, הטעם המיוחד הנדרש "מופחת".

לאור האמור, אני נעתרת לבקשה להארכת מועד ומאריכה למבקש את המועד להגשת ההתנגדות, אולם זאת בתנאי כי ישלם למשיבה תוך 45 יום מהיום סך של 1,500 ₪.

לא ישולם הסכום תוך המועד האמור, תדחה ההתנגדות.

המבקש יכול להפקיד את הסכום בקופת בית המשפט או להעבירו במישרין למשרדו של ב"כ התובעת.

אשר להתנגדות גופה:

לפניי התנגדות לביצוע שטר.