ופאא ואח' נ' מגדי

פסק דין בתביעה העיקרית

1.בפני תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לרכב שבבעלות התובעת בתאונה בה היה מעורב רכבו של הנתבע.

2.התובעת טוענת לאחריותו של הנתבע לתאונה שארעה ביום 03/11/07 בעת שאחיה מוחמד חסן ג'אבר נהג ברכבה. הנתבע, ביקש לעקוף במהירות את רכבה ובכך, גרם לפגיעה קשה לרכבה שהוכרז כאובדן כללי .

3.הנתבע, הכחיש את אחריותו לתאונה וטען כי הוא עקף את רכבה של התובעת ביציאה לנתיב השמאלי. לאחר שסיים את העקיפה ושב לנתיב הימני , רכבה של התובעת פגע ברכבו מאחור.

4. הנתבע ,שלח הודעה לצדדי ג' , המבטחת וסוכן הביטוח לאור דחייה שלא כדין את דרישתו לכיסוי ביטוחי עקב התאונה. צד ג' 1 טען לקיומו של ביטוח חובה ולהיעדר ביטוח לנזקי צד ג'. ההודעה כנגד צד ג' 2 נמחקה ובהתאם להסדר דיוני הוסכם כי ההודעה לצד ג' 1 תידון לאחר שיינתן פסק דין בתביעה העיקרית בשאלת אחריותו של הנתבע לתאונה ולנזקיה.

5.בפתח ישיבת ההוכחות העיד אוסאמה עואלה מטעם התובעת אשר לדבריו, הוא ולא ג'אבר נהג ברכבה של התובעת (להלן – " הנהג"). עדותו בנדון עשתה עלי רושם מהימן ומתיישבת עם טופס המידע על התאונה מהמשטרה (נספח א' לכתב התביעה) ועם הודעתו של הנתבע לצד ג' על התאונה והצגת פרטי הנהג בכתב התביעה שגוייה.

לדברי הנהג, הוא נסע בנתיב השמאלי בשעה שהנתבע נסע בנתיב הימני במהירות עובר לתאונה. רכב אחר נסע בנתיב ימין לפני רכבו של הנתבע (להלן – "הרכב הנוסף'") ולפיכך, כניסתו של הנתבע לנתיב שמאלי היתה בזוית אלכסונית לשמאל תוך שהוא פוגע בחזית מצד ימין ברכב ואילו רכב הנתבע ניזוק בדלתות מצד שמאל. (עמ' 6 שורות 20-23). הנהג, הכחיש כי נסע בנתיב הימני וטען כי עובר לתאונה ובעת התרחשותה הוא נסע בנתיב השמאלי (עמ' 7 שורות 22-26).

במענה לתהייה בדבר נזקים לכל רוחב החזית הקדמית ברכבה של התובעת ולא רק בצד ימין של הרכב השיב הנהג כי כתוצאה מפגיעת רכבו של הנתבע נהדף רכבה של הנתבעת לצד שמאל ופגע בשלט שהיה מוצב בכביש. הרכב, הסתובב על מקומו עד עצירתו בגדר והתהפכות הרכב על גגו ( עמ' 8 שורות 18-26).

6.הנוסע ברכבה של התובעת ג'אבר העיד כי הוא ישב לצד נהג התובעת שנסע בנתיב השמאלי וכי בנתיב ימין היה רכב אחר לצידם. הנתבע שנסע מאחוריהם בנתיב ימני, יצא לעקיפה של הרכב האחר בנסיעה באלכסון לנתיב השמאלי. אי אז, נפגע רכבה של התובעת שהסתובב על מקומו כתוצאה מהמכה (עמ' 9 שורות 1-5). הפגיעה ברכב היתה לדבריו בחזית ימנית קדמית באמצעות צד שמאל אחורי של רכבו של הנתבע והרכב של התובעת, נתקע בשלט בכביש וניזוק, בכל חלקיו.

7.הנתבע העיד מנגד כי הוא נסע בנתיב שמאל לצורך עקיפה אך הוא השתלב כבר בנתיב ימין בגמר העקיפה. התאונה, התרחשה במרחק נסיעה של כחצי ק"מ מסיום המעבר שלו חזרה לנתיב הימני (עמ' 10 שורה 20). רכב התובעת, נסע לדבריו בנתיב ימין ופגע ברכבו מאחור בפגיעה של צד ימין של רכבה ברכבו. לדבריו, רכבו הסתובב ופגע במעקה מצד ימין (עמ' 11 שורות 1-3).

8.מטופס מידע במשטרה על התאונה עולה כי בתאונה היו מעורבים שני רכבים . ברכבה של התובעת היה הנהג אוסמה עסילה וברכב השני שהיה מעורב נסע הנתבע. כך גם נאמר כי הנוסעים ברכב התובעת והנהגים בשני הרכבים המעורבים, פונו לבית החולים עקב התאונה. בנוסף נאמר כי היה במקום התאונה בוחן תנועה אך מבלי שמי מבעלי הדין הציג את דו"ח בוחן התנועה , אם וככל שנירשם דו"ח.

מעיון בחוות הדעת של השמאי מטעם התובעת עולה כי הרכב הוכרז כאובדן כללי עקב נזקים בכל החזית הקדמית של הרכב ולרבות בגלגל ובצלחת הגלגל ופגיעה קשה בשמשת הרכב הקדמית. מעיון בתמונות הרכב שצורפו לחוות הדעת ניתן ללמוד כי על הנזק הכבד בחזית הרכב (נספח ג' לכתב התביעה המתוקן) ומבלי שהנתבע או צד ג' ביקשו לחקור את השמאי על חוות הדעת או על התמונות שצורפו אליה.

9.מנגד, הנתבע לא הציג את תמונות רכבו או כל ראייה אחרת שתתמוך בגרסתו בדבר פגיעה של רכב התובעת ברכבו מאחור וחזקה עליו שהיה מציג ראיותיו בנדון אילו הללו תמכו בגרסתו. אין לשער שהנתבע לא יאסוף את ראיותיו לאחר התאונה בידיעתו שהיו נפגעים בתאונה ולאור טענותיו כנגד צד ג' בדבר זכותו לכיסוי ביטוחי ככל שהללו עמדו לטובתו להוכחת הגנתו ובידיעתו על נזקי רכבה של התובעת שניראו לעין במקום התאונה. לפיכך ובהיעדר ראייה מטעם הנתבע לתמיכה בגרסתו על נזקי רכבו מהם ניתן ללמוד על נסיבות התאונה, יש בכך כדי לתמוך בגרסתם של עדי התובעת על התאונה.

10. אם אכן כגרסתו של הנתבע, רכבה של התובעת פגע בו מאחור, אין ליישב את אופי נזקי רכב התובעת ומיקומם. צפוי היה במקרה זה, שיגרמו נזקים לכל רוחב חזית רכבה ולא במוקד ימין בחזית ובכנף ודלת ימין כפי שניתן לראות מתמונות רכבה.

11. לכתב ההגנה צורף עותק של הודעתה חתומה של הנתבע לצד ג' על התאונה. בתיאור התאונה בהודעה נרשם בכתב יד "פניתי לנתיב השמאלי תוך כדי נסיעה ופגעתי ברכב מסוג פיאט אונו שנסע בנתיב הימני". בכך, יש כדי לחזק את גרסתו של נהג התובעת לפיה הנתבע יצא לנתיב שמאל לצורך עקיפה ואגב זאת, פגע ברכבה של התובעת, רכב פיאט אונו שפרטיו אף נרשמו בהודעה. ערה אני לדיווח נוסף בהודעה בדיווח מודפס, לפיו "רכב ראשון סטה לנתיב שמאלי, רכב צד ג' בלם ורכב המבוטח לא הספיק לבלום ופגע ברכבו מאחור". רכב צד ג' הוא רכבה של התובעת (כאמור בסעיף ד. להודעה) ואין זכר בעדותו של הנתבע לסטייתו של רכב אחר "רכב ראשון" לנתיב שמאלי כי אם רכבו של הנתבע בלבד, כאמור גם בתיאור התאונה בכתב יד בהודעה.

12.יתירה מכך, אם אכן כגרסת הנתבע הוא השלים קודם לקרות התאונה את העקיפה (במרחק של חיצי ק"מ) מדוע זה ירשום בהודעתו לצד ג' 1 שהוא יצא לנתיב השמאלי שכלל אינו רלוונטי לתאונה, ככל ששב כבר לדידו זה מכבר לנתיב ימין.

13. לאור הסתירות בגרסתו של הנתבע אל מול הודעתו ואי הצגת ראיות בתמיכה לגרסתו , בהתחשב בעדויות מטעם התובעת על נסיבות התאונה המתיישבות עם נזקי רכבה ומיקומם לרבות מהירות הנסיעה של הנתבע שלא נסתרה שהביאה, להדיפת רכב התובעת עד כדי היתקלותו בשלט ובגדר שהחמירה את נזקיהם, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע .

14. נזקי רכבה של התובעת הוכחו בחוות דעתו של השמאי שלא נסתרה ומתיישבת עם נסיבות התאונה ומבלי שהוגשה חוות דעת נגדית מטעם הנתבע.

בהתאם לאמור, אני מחייבת את הנתבע בתשלום לתובעת בגין נזקיה לאחר הפחתת מחיר השרידים בסך כולל של 7,500 ₪ ובהוצאות הגרירה בסך של 740 ₪ . בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת את הוצאותיה לשכרו של השמאי בסך של 600 ₪ כולל מע"מ.

התשלומים , יישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.