ועקנין נ' פירון

החלטה

1.בפני בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה בגין ערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט קמא.

2.לאחר שעיינתי בבקשה , בתגובות ובתשובה מצאתי לדחות את הבקשה.

3.תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:

הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

מכאן, שבהתאם לתקנות תהיה הזכאות לפטור מאגרה תלוית הוכחת שני תנאים מצטברים, האחד - הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה; השני – כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה.

בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה.

כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם – פרישת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

יש גם לתת את הדעת לכך שפתיחת הליך משפטי מחייב תשלום אגרה וכל סטייה מחיוב זה היא חריגה מהכלל המחייב לבחון ולשקול את כל הנתונים הרלבנטיים ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים וכן כי בית משפט משוכנע בהצדק למתן הפטור.

כך למשל דברי כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתית המשפט:

"נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...

...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט...".

4.תצהיר המבקש לאקוני ונעדר פרטים ומסמכים מהותיים ומשכך לא פרש המבקש תמונה מלאה בפני בית המשפט בדבר מצבו הכלכלי. המבקש אמנם ציין בתצהירו כי הוא חייב כספים בסך של 7,000 ש"ח אך בכך אין די כדי להעיד על מצב כלכלי כזה המצדיק מתן פטור מתשלום אגרה. המבקש לא פירט בתצהירו את שמה של בת הזוג שלו ולא ניתן להבין מהתצהיר אם היא עובדת או לא. זאת ועוד, מעיון בפירוט תנועות הבנק שצורף לתצהיר המבקש עולה כי המבקש מחזיק בכרטיס אשראי המחויב בסכומים לא מבוטלים – המבקש לא ראה לנכון לצרף פירוט חיובי כרטיס האשראי ונראה כי לא בכדי. בנוסף, המבקש נמנע מלפרט האם עשה מאמצים לגיוס סכום האגרה מקרובים ומכרים.

סיכומו של דבר, המבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית לשאת בסכום האגרה.

לזאת אוסיף, כי אני מקבלת את טענות המשיבה 1 בתגובה מטעמה בכל הקשור לערעור עצמו. לאחר עיון בהודעת הערעור ובפסק דינו של בית המשפט קמא, אני סבורה, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, שכתב הערעור אינו מצביע באופן מובהק על עילה לערעור בהיבט של סיכוייו שכן טענות המבקש עניינן ליקויים שלטענתו היו במושכר וכן היעדר מיגון המושכר. בפסק דינו דחה בית המשפט קמא את הטענות האמורות מחמת שלא הוכחו על ידי המבקש; המדובר בקביעות עובדתיות של בית המשפט קמא המבוססות על הראיות והעדויות שנשמעו בפניו – קביעות כגון אלה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן.

7.סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם את האגרה תוך 20 ימים שאם לא כן תרשם התביעה למחיקה ביום 4.12.11 ללא משלוח התראות או הודעות נוספות.

ת.פ. 5.12.11.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ב, 13 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: