ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל מזרחי כפר תבור נ' גואנמה

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ואני מרשיעה אותו בעבירות המפורטות בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"א אדר א תשע"א, 15/02/2011 במעמד הנוכחים.

עיריה מרדכי, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. המדובר בבניית מבנה לצורכי מגורים ללא היתר ותוך כדי הפרת צו הפסקה שיפוטי אשר ניתן הוצא ביום 28.12.09. בעת הוצאת הצו בניית המבנה היתה בתחילתו אולם הנאשם לא קיים את הצו ועל כן המשיך לקבוע עובדות בשטח כך שהבניה הושלמה ועל פי הצהרתו עומד לאכלס את המבנה.

שמעתי ושקלתי טיעוני ב"כ המאשימה והנאשם.

אין צורך להכביר במילים לגבי חומרתה של עבירת הבנייה ללא היתר, שהינה אחת מהעבירות הנפוצות במדינה. בהקמת מבנה ללא היתר, הנאשם נטל את החוק לידיו, תוך התעלמות מהוראות החוק. יש בביצוע עבירות אלה חומרה נוספת הואיל וביצוען מחבל בהוראות התכנון שרשויות התכנון עמלו רבות כדי לתכננן ולאשרן, לרווחת כלל תושבי האזור. במקרה דנן הנאשם על פי הודאתו היה מודע היטב הן למצב התכנוני והן לצו השיפוטי שהוצא אולם הינו סבור שזכותו לקבוע עובדות בשטח בכוח הזרוע מבחינת הכלל כל דאלים גבר.

בניה בלתי חוקית נהייתה זה מכבר למכת מדינה וכל נסיונות הרשויות ובתי המשפט להלחם בתופעה ולצמצמה אינם מצליחים להשיג את המטרה . בית המשפט העליון ציין פעמים רבות , וחזר וציין באופן עקבי במהלך השנים האחרונות שיש מקום להחמיר בענישה בגין עבירות אלה , אף אם הדבר כרוך בהטלת עונשים כספיים כבדים , ואף אם הדבר כרוך בהטלת עונשי מאסר בפועל , ככל שאלה הם העונשים הראויים והמתבקשים בנסיבות המתוארות .

ניתן בנקל לחוש אהדה טבעית כלפי אדם זה או אחר , הטוען למצוקת דיור , אולם הפגנת אהדה כאמור כלפי אותם הנאשמים פוגעת באופן ישיר ובאופן מצטבר בהליכי התכנון ותורמת ליצירת מצב של בכי לדורות והנאשם במסגרת פעולותיו מ-12.09 ועד היום מנסה בעצם להכתיב את המציאות תוך כדי התעלמות מהוראות הדין ללא מורא מהליכי אכיפה ומבית משפט.

ציינתי שנאשם זה היה מודע היטב לעובדה שלא ניתן לבנות את בית המגורים בקרקע זה , כל עוד אין בידיו היתר ועובדה זו לא הרתיעה אותו כלל . נאשם זה שקיבל לידיו צו הפסקה שיפוטי לא מצא לנכון לקיים הצו. אדרבא , נראה שהיה באותו הצו אך ורק כדי לדרבנו להאיץ ולהשלים את בניית המבנה.

מטרת המחוקק הינו שהתכנון יבוצע על פי עקרונות תכנון ראויים , ללא מגבלות.

הנסיבות האישיות שצויינו על ידי הנאשם הינן מצערות אולם איני סבורה שעל בית משפט לקבל טענה של נאשם שהוא ביצע את הבניה עבור בנו על מנת למנוע את התאבדותו, בעקבות כך שבן אחר שלו התאבד. נסיבה אחרונה זו הינה נסיבה מצערת שניתן להתחשב בה אולם אין לקבל את טענתו שיש בנסיבות שכאלה להצדיק את מעשיו אף המשך הפרת הוראות המחוקק ככל שאין להפוך נסיבה מצערת לטענה המנסה להלך אימים על המחוקק וגורמי האכיפה. בוודאי שאין בנסיבות אלה להצדיק את פעולות הנאשם אשר בוצעו מבחינת הכלל "כל דאלים גבר" .

גם אם לא אמצה עם הנאשם את הדין עד תום בהתחשב בהתייצבותו לדיון הראשון שנקבע בעניינו והתרומה שיש בכך לחיסכון זמן שיפוטי, אין להתעלם מהנסיבות לחומרה. כן אל לנאשם לפרש התחשבות כאוזלת יד פן תטפח המציאות על פניו בעתיד. כמו כן עליו להבין שהמחוקק אינו משלים עם הצבת עובדות בשטח ואינו משלים עם הנצחתם בשטח ללא היתר כדין.

ככלל בית משפט פועל לפנים משורת הדין תוך כדי פגיעה באינטרסים התכנוניים הנובעים מהחוק ומעניק שהות לביצוע הריסה תוך כאשר במקרה הצורך בית משפט מטיל אף צו הפסקה וצו איסור שימוש. התרשמותי מנאשם זה הן מכוח התנהגותו בעבר והפרת הצו השיפוטי והן מהופעתו בפני והצהרותיו מלמדים שמתן ארכה לביצוע הריסה תנוצל ככל הנראה לרעה לקביעת עובדות בשטח, תוך כדי אכלוס המבנה דבר שבית משפט אינו יכול להשלים עמו. ככל שהנאשם מצא את האמצעים הלא מבוטלים להצבת מבנה רחב היקף בשטח לצורכי מגורים ולהשלים את בנייתו הרי שניתן היה לייעד אותם האמצעים לסייע בתשלום דמי שכירות ככל שנדרש עד להסדרת הנושא התכנוני והצאת היתר כדין. בנסיבות המתוארות אין מקום ליתן שהות לביצוע צו ההריסה אשר ינוצל לרעה.

לאור כל האמור הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן-

1.תשלום קנס בשיעור 24,000 ש"ח או 240 ימי מאסר תחתיו.

* הקנס ישולם ב-12 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים הראשון לא יאוחר מיום 15.3.11 והאחרים לא יאוחר מה-15 לכל חודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום במועד יעמוד כל הקנס לתשלום מיידי .

2.אני מחייבת את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך 35,000 ש"ח, להימנע, תוך 3 שנים מהיום, מלעבור עבירה על סעיפים 204,205,210,237,240 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 .

יסרב לחתום על ההתחייבות יאסר ל -30 ימים או עד שיחתום, לפי המוקדם.