ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים נ' אחמד

גזר דין

1.הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

2.צו בית המשפט נשוא כתב האישום שלפניי ניתן בתיק 20145/07 במסגרתו הרשיע בית המשפט את הנאשם בביצוע עבודות בניה בלי היתר ובסטיה מהיתר. ביום 4.12.07 נגזר על הנאשם, בין היתר, להרוס את המבנים – תוספת מגג רעפים בשטח של כ- 60 מ"ר ומרתף ששימשו למגורים.

3.בטיעוניו לעונש טען הסניגור כי יש לבטל את כתב האישום בשל קיומה של הגנה מן הצדק. לטענתו, לא מומשה זכות השימוע, המוקנית לכל אדם העומד בפני בית משפט, בטרם יוגש נגדו כתב אישום. לו היתה ניתנת לו אפשרות השימוע, יכול היה לשכנע את המפקח להאריך את הצו. ישנו בחומר החקירה שצולם מכתב המופנה לנאשם, עם אישור על משלוח אך הנאשם לא קיבלו. ישנם כ-50-60 אנשים בשמו של הנאשם במקום. על המאשימה להציג אישור מסירה לנאשם. עוד טען כי שימוש בקומת מרתף למגורים אינו מהווה עבירה. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם נטען למצב כלכלי ובריאותי קשה. הנאשם עצמו טען כי מצבו הכלכלי קשה וכן כי לא ידע שעליו להוציא היתר ויפעל להוצאתו.

4.המאשימה טענה כי אין לנאשם כאן זכות שימוע מוקנית, שנקבעה בסע' 60א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) (להלן: "החסד"פ") רק ביחס לעבירות מסוג פשע. אמנם, הוועדה נוהגת מתוך מדיניות להזמין את החשודים לגביית עדות ועשתה כן אך אין בכך שהנאשם לא קיבל את ההזמנה להצדיק ביטול כתב האישום. התקיים הליך פלילי קודם, בו היה הנאשם מיוצג.

5.זכות השימוע לפני הגשת כתב אישום קבועה בסע' 60א לחסד"פ:

"60א. יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע [תיקון: תש"ס(3)]

(א)   רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.

(ב)   בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

(ג)   נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

(ד)   חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור".

6.צודקת המאשימה בדבריה לפיהם המדובר בזכות המוקנית לנאשם בעבירות מסוג פשע בלבד.

כמו כן "לפי פסיקתו של בית המשפט העליון זכות הטיעון הקבועה כיום בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי היא יציר המחוקק ואינה מעוגנת בעיקרי הצדק הטבעי ובעקרונות היסוד של הליך מנהלי תקין" (ע"פ (מחוזי יר') 4379/09 הוקס זאב נ' מדינת ישראל, תק-מח 2009(2), 13135 , 13138 (2009)).

7.העבירות בהן מואשם הנאשם שלפני אינן מהוות פשע. לפיכך אין מוקנית לו זכות השימוע הקבועה בסע' 60א לחסד"פ.

8.בע"פ (מחוזי חי') 2510/07 הועדה לתכנון ובניה - גבעות אלונים נ' מר אדיב אסמעיל עיסא, תק-מח 2007(4), 5584 , 5586 (2007) נדון ערעור על גזר דינו של בית משפט שלום, בו הרשיע בית המשפט נאשם בעבירות תכנון ובניה לאחר שדחה, בין היתר, את טענת נאשם כי לא בוצע לו שימוע. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בציינו:

"אין גם לקבל את טענת הנאשם כי קיימת במקרה זה חובת שליחת הודעה לנאשם בטרם מתקבלת החלטה להעמידו לדין וקיום הליך של שימוע. סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הקובע חובת שליחת הודעה לנאשם מתייחס לעבירה של פשע ואין זה המקרה בענייננו, כפי שקבע בימ"ש קמא. הנאשם לא הראה כל ביסוס אחר בדין לחובת קיום שימוע לפני הגשת כתב אישום במקרה שבו עסקינן ועל כן יש לדחות גם טענה זו".

בקשת רשות ערעור נדחתה (רע"פ 10782/07 אדיב אסמאעיל עיאס נ' מדינת ישראל - ועדה לתכנון ובניה גבעות אלונים, תק-על 2008(1), 1497 , 1498 (2008)).

9.באשר לדוקטרינת ההגנה מן הצדק הלכה היא כי :

"עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. בעיקרון עשויה אפוא ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית-המשפט. מטרת החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים.