ועדה מקומית לתכנון ובנייה באר טוביה

החלטה

1.ביום 10.3.13 הגיש הנאשם בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסת סככה וזאת עד לאוגוסט 2013. בדיון מיום 10.7.13, בו נכח בנו, משה חסן, אשר נטען כי מונע את ביצוע צו ההריסה, עתר לארכה בת חודשיים נוספים נוכח האפשרות לקבלת היתר לסככה.

גזר הדין בתיק זה ניתן ביום 24.3.02 והורה על צו הריסה שיבוצע תוך 12 חודשים. בגין אי קיום הצו הוגש כתב אישום נוסף בתיק עמ"ק 1393/05 ובגזר דין מיום 23.4.06 נקבע כי צו ההריסה והפסקת השימוש יכנסו לתוקף ביום 1.3.07.

הבקשה הוגשה ללא תצהיר מתכנן, בניגוד לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט – 2008 ובאיחור ניכר מהמועד הקבוע בתקנות. אין בידי לקבל הטענה כי שעה שנדונה הבקשה לגופה ויתרה המאשימה על טענת האיחור בהגשת הבקשה.

2.לא ברור מדוע הוגשה הבקשה במועד בו הוגשה ואין יסוד לטענת ב"כ הנאשם כי הוגשה מאחר והנאשם חרד למצב בו מצוי הוא בהפרת צו שיפוטי. המצב האמור נמשך מיום 1.3.07 ובניגוד לטענת הנאשם, ההיתר אינו בהישג יד ואף טרם הוגשה בקשה להיתר. לטענת ב"כ הנאשם, אשר לא נתמכה בראיות, נערכה פניה מקדימה למשרד החקלאות כשלב מקדים להגשת הבקשה להיתר. לפיכך אין יסוד לבקשה או עילה להעתר לה במיוחד שעה שהוגשה שנים רבות לאחר המועד והפרת הצו. הליך הארכה לא נועד למנוע הגשת כתב אישום נוסף בגין הפרת צו בטענה כי הנכס עבר לאחר שמונע את ביצוע הצו.

אף הפניית הנאשם לרע"פ 10308/09 אינו ממין העניין כי שם דובר באפשרות להמנע ממתן צו הריסה במועד גזר הדין כאשר אז מתברר כי צד ג' עלול להפגע ממתן הצו. שאלת רישום צו ההריסה והשענות צד ג' על העדר הרישום, אין מקומה בהליך זה ובכל מקרה, אינה יכולה להשמע מפי הנאשם עצמו.

לפיכך לא מצאתי יסוד לבקשה למתן ארכה לביצוע צו ההריסה ואני מורה על דחייתה.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: