ועדה מקומית לתכנון ובניה שומרון נ' אלקולומרה

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") ועיכוב ביצוע צו איסור שימוש.

בנובמבר 2011 הוגש כתב אישום כנגד המבקש בגין ביצוע עבודות בניה ושימוש ללא היתר בהתייחס לשתי תוספות למגורים בשטח כולל של 12 מ"ר ושינוי פתחים בחזית צידית של הבית.

המבקש הודה בביצוע עבירות הבניה והשימוש, הורשע על פי הודאתו וביום 6.2.13 נגזר דינו והוטל עליו, בין היתר, צו הריסה למבנים מושא האישום וצו איסור שימוש שביצועם עוכב עד ליום 6.2.14.

ביום 15.1.14 הגיש המבקש הבקשה המונחת לפתחנו, בה הוא מבקש אורכה של שישה חודשים לביצוע הצווים על מנת להשלים הליך קבלת ההיתר למבנים.

לטענת המבקש הוא הגיש בקשה להיתר עוד ביום 2.5.13, בקשתו נדונה בועדה וביום 17.11.13, החליטה הועדה להשהות הבקשה, לצורך ביצוע השלמות ותיקונים מול אחראית האזור.

בנסיבות מבקש הוא להיענות לבקשה וליתן לו שהות של 6 חודשים נוספים להכשרת המבנים.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה יש לדחות את הבקשה על הסף שכן לא הוגשה בהתאם לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק) תשס"ט – 2008.

לגופו של עניין נטען כי בקשת ההיתר נמצאת בראשיתה ואין מדובר בהיתר "בהישג יד" ומשכך דין הבקשה להידחות.

עיון בבקשה מעלה כי היא אכן אינה עומדת בהוראות סעיפים 2(ב), 2(ג) ו-3 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט - 2008 (להלן: "התקנות").

סעיף 6 לתקנות קובע כי בית המשפט לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא אם קיימים נימוקים מיוחדים, שירשמו.

עיינתי בבקשה ולא מצאתי אותם נימוקים מיוחדים הנדרשים לצורך דיון בה, מקום בו היא אינה עומדת בדרישות התקנות.

הבקשה אינה מפרטת כראוי את כל ההליכים המשפטיים והתכנוניים אשר נוגעים לעניין, אינה נתמכת בתצהיר ואף לא צורפה לה תגובת המשיבה, כנדרש.

גם לגופו של ענין – מדובר בהליכי הכשרה שהחלו לאחר 3 חודשים ממועד מתן גזר הדין והצווים ומהחלטת הועדה עולה כי בשלב זה, סופם אינו נראה באופק.

לאור כל האמור, הריני דוחה הבקשה.

המזכירות תשלח לצדדים העתק ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ד, 30 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.