ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' פלאח

החלטה

המבקש הגיש בקשה ביום 24/11/11 להאריך לו את מועד ביצוע צו ההריסה שנקבע עד ליום 10/3/11, במסגרת גזר הדין בתיק זה, מיום 10/3/10 .

בית המשפט האריך לבקשת המבקש את מועד ביצוע צו ההריסה עד ליום 1/10/11 .

בקשתו הנ"ל של המבקש להאריך לו את מועד ביצוע הצו נדחתה כאמור בהחלטתי מיום 5/12/11 .

עתה המבקש הגיש בקשה חדשה שהוכתרה בכותרת "בקשה דחופה לעיון חוזר", בה מבקש מבית המשפט להאריך לו את מועד ביצוע הצו לעוד 12 חודשים.

את בקשתו הוא מנמק במאמצים שנעשו על ידו לשם מילוי התנאים שנדרשו ע"י המשיבה, לרבות הסכמת מינהל מקרקעי ישראל. המבקש תומך את בקשתו בתצהיר מטעם המהנדס מר מוסא עבאהרה .

המשיבה הגיבה לבקשה והתנגדה לה משלושה טעמים: האחד, דיוני- אין הליך של עיון חזור בבקשה מסוג זה והיה על המבקש להגיש ערר לבית המשפט המחוזי, השני, המבקש לא קיים את דרישות תקנות התכנון ובנייה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק) התשס"ט – 2008 (להלן:"התקנות"); השלישי, לגופו של עניין- המבקש לא פירט מהם התנאים אשר נתבקשו ע"י המשיבה, מה מולא ומה טרם מולא, וכמה זמן מתבקש עד למילוי יתר התנאים ומדוע טרם מולאו.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, ולהלן אנמק:

1.אכן המבקש הגיש בקשה שקרא לה בקשה לעיון חוזר, כאשר היה עליו להגיש בקשה להארכת מועד ביצוע הצו, כמו שעשה בפעם הקודמת, בה ינמק מדוע היא הוגשה באיחור, להתאימה לתקנות מבחינת צירוף נספחים, כפי שפירטתי בהחלטתי מיום 5/12/11. המבקש לא פעל בהתאם לתקנות, ולכן גם בקשה זו דינה כדין הבקשה הקודמת, להידחות מטעם זה בלבד.

2.המבקש מפנה לשינויים בסיכויי ההכשרה של האוהל נשוא האישום, שעיקרם אישור הבקשה לקבלת היתר ע"י המשיבה בתנאים, וקיום חלק מאותם תנאים, לדוג' הסכמת מינהל מקרקעי ישראל. המבקש נמנע מלציין מהם התנאים אשר נתבקשו ע"י המשיבה, מה קוים על ידו, ומה נותר עוד לקיים, כמה זמן נדרש עד לקיום אותם תנאים, והאם קבלת ההיתר הינה אכן בהישג יד.

גם בתצהירו של המהנדס לא ניתן למצוא מעוז, כאשר אף הוא נמנע מלפרט מה התנאים שנתבקשו ומה הם שקוימו.

אומנם המבקש צירף לבקשה הקודמת החלטה של המשיבה מיום 21/11/11 ממנה ניתן ללמוד כי הבקשה אושרה בתנאים , אך לא ברור האם המבקש התכוון להחלטה זו או להחלטה אחרת, שכן בבקשתו הקודמת, הוא מתייחס להחלטה של המשיבה מיום 28/3/11, אך צירף החלטה מיום 21/11/11. אך גם מעיון באותה החלטה עולה כי על המבקש לקיים מספר גדול של תנאים, ושיידרש זמן רב לקיימם.

3.תכלית חוק התכנון ובניה מחייבת ביצוע צווים במועדם, למעט בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות בענייננו. ראה למשל החלטתו של בית המשפט העליון בע"פ 4650/08 ברנס נגד מדינת ישראל, שם חזר והדגיש בית המשפט את מדיניותו לפיה ככלל, דינה של בנייה בלתי חוקית להיהרס, אלא אם כן קיימים "טעמים טובים ומיוחדים" להימנע מכך והנחה באופן חד משמעי את הערכאות דלמטה להקפיד לנהוג על פי מדיניות זו.

4.ההלכה, כפי שנקבעה בשורה אורכה של פסקי דין של בית המשפט העליון, היא כי יש לתת ארכות לביצוע צווים רק כאשר מדובר במצב בו היתר הבניה מצוי בהישג יד (ראה למשל ע"פ 654/10 אורה מושב עובדים להתיישבות נ' מדינת ישראל, רע"פ 11169/04 עזיזיאן נ' חולדאי ).

5.לסיכום אומר, כי סיכויי הכשרת האוהל, אינו נראה לעין, ואין זה המצב בו היתר הבניה "נמצא בהישג יד מיידי" ורק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב אותו באופן זמני. סמכות בית המשפט להורות על דחיית מועד ביצוע הצו, נועדה למקרים חריגים, שבהם היתר הבנייה הינו בהישג יד, ולא על מנת לאפשר לנאשם להפוך כל אבן, מבחינת מיצוי ההליכים המשפטיים בבית המשפט.

6.אשר על כן, וכפי שהתחלתי ואמרתי, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ב, 28 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: