ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' דלאיכי

הכרעת דין

הקדמה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, בו יוחס לו עבירה של אי קיום צו שיפוטי, לפי סעיפים 205 ו- 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965.

עפ"י כתב האישום, נדון הנאשם ב- עמ"ק 20699/03 בבימ"ש השלום בבית שאן, (להלן: "ההליך הראשון"), כאשר בתאריך 22.04.04, ניתן פסק דין, אשר ציווה עליו בין היתר, להתאים בהתאם להיתר הבניה המקורי ולהרוס, בפרק זמן של 12 חודשים, תוספת של כ – 16 מ"ר, וכן חדרים מבלוקים במקום ממ"ד, שנבנו ללא היתר, זולת אם יתקבל היתר (להלן: "פסק הדין).

עוד צוין בכתב האישום כי, עד ליום 22.07.09, לא הרס הנאשם את המבנה ולא התאימו, וכן לא הוציא היתר בניה למבנה הקיים, ובכך הפר את פסק הדין ביודעין.

מדובר בעבירה שנעברה במקרקעין מאדמות כפר מסר, גוש 22521, חלקה 113 (להלן: "המקרקעין").

בדיון אשר התקיים בפניי, העיד מטעם המאשימה מפקח הבניה מר (להלן: "המפקח"), אשר הוצגו באמצעותו מכתב התראה בדבר כוונה להגיש כתב אישום, (ת/1), אישור משלוח המכתב (ת/2), תמונה של המבנה נשוא האישום (ת/3), החלטת המאשימה (ת/4), כתב אישום מיום 25.08.03 (ת/5), כתב אישום מיום 10.05.07 (ת/6) והחלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.02.13 (ת/7) .

מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו, אשר באמצעותו הוגשו היתר בניה (נ/1) והבקשה להארכת מועד (נ/2).

דיון ומסקנות

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 204 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965 קובע:

204(א)-

"המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו – דינו קנס או מאסר..."

סעיף 210 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") קובע:

210-

"נשפט שאינו מקיים צו לפי סעיפים 205 או 206, בתוך המועד שקבע בית המשפט, דינו - מאסר שנה ואם נמשכה העבירה אחרי תום המועד, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום של עבירה".

העבירה הקבועה בסעיף 210 הינה עבירה נמשכת. אכן, אדם שאינו מקיים צו שיפוטי שהוצא נגדו מכוח סעיפים 205 ו-206 לחוק, עובר עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, והוא ממשיך לעבור עבירה זו כל עוד אינו ממלא אחר הצו השיפוטי (ע"פ 450/77 בעל-טכסא נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2) 152, 158 (1977); רע"פ 11920/04 סעיד נאיף נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 26.3.2007) (להלן: פרשת נאיף); רע"פ 3742/07 שטורק נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 17.05.2007); ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין ג 187 (1992), (להלן: פלר)). דוקטרינת העבירה הנמשכת מתייחסת לעבירה המחייבת קיום משך זמן כלשהו עד להשלמתה התחילית, ועם זאת היא הולכת ונמשכת עד להשלמתה הסופית, מבלי שהיא חדלה להיות עבירה אינטגראלית אחת (ר"ע 122/82 מרדכי עלפי נ' מדינת ישראל, פ''ד לז(2) 326, 330 (1982) (להלן: פרשת עלפי)).

מן הכלל אל הפרט

אשר לפעילותו העיד המפקח כי הגיע למקרקעין וצילם את המבנה נשוא האישום (עמ' 12 ש' 28-29) וזאת תמך המפקח בתמונה שצולמה על ידו (ת/3).

מעדותו של המפקח, שלא נסתרה, ניתן ללמוד כי בטרם הגשת כתב האישום, נשלח לנאשם ביום 05.07.09 מכתב התראה בדבר הכוונה להגיש כתב האישום (ת/1), עליו לא השיב ולא חלק הנאשם, כאשר אין חולק מהחומר שהונח בפניי, כי עד להגשת כתב האישום דנן, טרם התקבל היתר בניה או ללגיטימציה למבנה.