ועד מקומי סתריה נ' דלל ואח'

החלטה

המבקש הגיש בקשת רשות להגן בשני טעמים:

האחד – כי הוועד המקומי בסתריה אינו מוסמך לגבות ארנונה, כי אינו מועצה מקומית.

והשני – כי אינו גר בנכס ועל הנתבעת השניה, הגב' דלל חני לשלם את תשלומי הארנונה.

בחקירה קצרה בבית המשפט הודה הנתבע, כי בעבר עת התגורר בסתריה, שילם את הוועד המקומי וכן שילם למועצה המקומית גזר במקביל.

למעשה במהלך החקירה, עמד הנתבע על טענתו, כי אינו מתגורר בנכס וזו הסיבה לפיה אינו מוכן לשלם את מיסי הוועד המקומי סתריה.

גם בסיכומים חזר הנתבע על טענה יחידה זו.

משכך למעשה, זנח הנתבע טענתו המקורית כי הוועד המקומי סתריה אינו מוסמך לגבות ארנונה,.

לאור זניחת הטענה, לא מצאתי לדון בה והיא נדחית.

אשר לטענה השניה, לפיה אינו גר בנכס:

לא צורף ולו מסמך אחד ממנה עולה טענה זו ואולם התובעת הודתה באמור בכתב התביעה והודתה כי הנתבע עזב את ביתו במושב סתריה.

עדיין לטענת התובעת, חלה החובה על הנתבע לשלם את מסי הוועד המקומי וזאת מכח היותו הבעלים הרשום בנכס וכן מכח היותו אפוטרופוס של הילדים הקטינים העושים שימוש בנכס.

לטענת הנתבע, הוא משלם מזונות, הכוללים בין היתר את הוצאות המדור והוצאות אחזקת הבית.

הנתבע לא תמך טענתו זו באף מסמך ולא הביא כל החלטה מבית המשפט לענייני משפחה, כי במסגרת המזונות נכלל גם תשלום עבור הוועד המקומי של סתריה או הוצאות בית שוטפים.

אשר על כן, היה מקום לדחות על אתר את הבקשה למתן רשות להגן של הנתבע.

יחד עם זאת ולפנים משורת הדין, ניתנת למבקש הזדמנות להמציא אישור ו/או החלטה מבית המשפט לענייני משפחה לפיו המזונות המשולמים לנתבעת 2, כוללים גם הוצאות אחזקת הבית ו/או מסי וועד מקומי סתריה.

האישור ו/או ההחלטה יוגשו תוך 30 יום מהיום לתיק בית המשפט, עם עותק במישרין לב"כ התובע.

לא יוגשו האישורים האמורים, תדחה בקשת הרשות להגן וב"כ התובעת יגיש פסיקתא מתאימה לחתימתי.

יוגשו האישורים האמורים, תינתן החלטה בהתאם.

אשר להוצאות ישיבת היום, אלו יקבעו בהתאם לאישורים שיוצגו, אם יוצגו.