ועד מקומי גבע כרמל נ' מדר ואח'

החלטה

התובע, המשמש כועד מקומי במושב העובדים גבע כרמל, הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים, תושבי המושב המחזיקים נכס בתחום התובע, לתשלום חוב בגין מס מוניציפאלי לועד הישוב. (תדפיס התובע בו מפורטת יתרת החוב – נספח א').

בהתאם לסעיפים 1 ו – 2 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה התש"ם – 1980) נושא חובם של הנתבעים לתובע הפרשי הצמדה למדד וריבית צמודה בשיעור של 0.75% לחודש ממועד החיוב בתשלום עד יום תשלומו.

ביום 29.6.08 פנה התובע באמצעות בא כוחו אל הנתבעים בדרישה לפרוע את חובם, אך הם לא נענו להתראה. (מכתב ההתראה ואישור על משלוחו בדואר – נספח ב').

בתצהיר התומך בבקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן טוען הנתבע 1 (להלן: "המבקש") בשמו ובשם אשתו, הנתבעת 2, כי אינם חייבים לתובע כל חוב. לטענתו, התובע אינו רשאי לגבות מסים מוניציפאליים, "כי המועצה האזורית חוף הכרמל גובה מיסי ארנונה ואין זה חוקי לגבות מסים מוניציפאליים וארנונה ע"י שני גופים שונים מאותו תושב. גביית מיסים כפולים אלה הינה בלתי חוקית".

מתגובת ב"כ התובע לטענת הנתבעים עולה כי היא אינה נכונה.

התובע הינו גוף המוסמך לגבות מיסים, וזאת בהתאם לצו המועצות המקומיות (מועצות איזוריות), תשי"ח – 1958. סעיף 133 שכותרתו "מסי ועד מקומי" קובע כי "(א) ועד מקומי רשאי להטיל בתחום הנהלתו כל מס או ארנונה כללית שהמועצה רשאית להטילם.. ובלבד שהועד יקבל לכל פעולה כזו את אישור המועצה". משהוסמך ועד מקומי להטיל מסים מוניצפליים, הריהו מוסמך לגבותם.

ב"כ התובע צירפה לתגובתה את אישור המועצה האיזורית חוף כרמל, המופנה לתובע לגבות מיסי ועד מקומי. (נספח ב' לתגובת ב"כ התובע).

סמכותו של הועד המקומי להטלת מיסים, כפופה כאמור לאישור המועצה האזורית, והפסיקה הכירה בכך. (ראה ע"א 2196/02 (מחוזי נצרת) ועד מקומי רמות נגד משה לוי, וכן בש"א 8524/01 (מחוזי ירושלים) חיים ורטהיימר נגד מועצה איזורית מטה יהודה ואחרים, פדאור (02)(6)250).

הנתבעים לא הוכיחו כי הם משלמים כפל מס לועד ולמועצה גם יחד.

משניתנה הסמכה לתובע ע"י המועצה האיזורית חוף הכרמל, לגבות מיסי ועד מקומי, הופרכה טענת הנתבעים בדבר חוסר סמכותו לעשות כן.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה.

התובעת זכאית ליטול פס"ד עפ"י העתירה שבכתב התביעה.

תוגש פסיקתא לחתימתי.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אדר תש"ע, 02 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: