ולסקי ואח' נ' לובלינר ואח'

החלטה

1.התובעת (הנתבעת שכנגד) הגישה בקשה למחיקה על הסף של סעיפים מכתב התביעה שכנגד ובכלל זאת התביעה שהוגשה כנגד הנתבע שכנגד 2 (משרד הפנים).

3.בכתב התביעה עתרה התובעת לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתה אצל הנתבעים לרבות שכר מינימום, שעות נוספות, חופשה, הבראה ועוד.

4.בכתב ההגנה טענו הנתבעים מספר טענות, ביניהן כי התובעת קיבלה אזרחות ישראלית בשנת 2009 תוך שהנתבעים סייעו בידה לקבל אזרחות זו, כן טענו להתיישנות, לתקופת עבודה שונה מזו הנטענת בכתב התביעה וטענות נוספות.

5.הנתבעים הגישו כתב תביעה שכנגד נגד התובעת וכן צרפו כנתבע פורמלי את משרד הפנים.

בכתב התביעה שכנגד טענו כי התובעת הגיעה לארץ במעמד של תיירת, ללא אישור עבודה, כי יצרה מצג כוזב בפני משרד הפנים ובפני המוסד לביטוח לאומי, כי דרשה מהנתבעים שישלמו את שכרה במזומן.

נטען כי מטרת התובעת היתה הונאת משרד הפנים והמוסד לביטוח לאומי.

בכתב התביעה שכנגד עתרו הנתבעים לחייב את התובעת לשלם להם הוצאות כלכלה ומחיה אשר לטענתם, מימנו עבורה במשך כל תקופת העבודה.

6.לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטה בבקשה.

7.הטענה לעניין האזרחות, שפורטה בהרחבה בכתב התביעה שכנגד, אינה רלבנטית לתביעת התובעת לזכויות סוציאליות ואף אינה רלבנטית לתביעת הנתבעים לשיפוי והשבה.

מעמדה של התובעת אינו הסוגיה העומדת לדיון.

מעמדה של התובעת אינו מעלה ואינו מוריד לצורך זכאות לזכויות סוציאליות מחד ולצורך התביעה שכנגד מאידך.

8.בכל הנוגע לסעד המבוקש כנגד משרד הפנים, כמפורט בסעיף 69 לתביעה שכנגד, אכן אין הצדקה להותיר סעיף זה בכתב התביעה שכנגד.

ככל שהנתבעים יבקשו מידע ממשרד הפנים אודות מעמדה של התובעת, יוכלו לעתור בבקשה למתן צו כלפי משרד הפנים בעניין זה וככל שיהיה מדובר במידע רלבנטי, ינתן צו.

אין בכך משום הצדקה לצרף את משרד הפנים כנתבע ולהותיר את סעיף 69 על כנו.

בנוסף, ספק רב אם לבית הדין יש סמכות לדון בטענה המועלית בסעיף זה ומה המשמעות האופרטיבית שלו.

9.התביעה שכנגד היא תביעה כספית שעניינה החזר הוצאות מחיה ומגורים.

הטענות לענין מעמדה של התובעת והתנהלותה כלפי הרשויות, הן טענות רקע. ככאלה, אין מניעה להותירן בכתב התביעה שכנגד.

10.סוף דבר, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת באופן חלקי.

סעיף 69 נמחק מכתב התביעה שכנגד.