וליד נ' מועצה מקומית ריינה

החלטה

1.        לפניי בקשה למתן צו עיקול, במעמד צד אחד, לפיה נתבקש בית הדין להטיל עיקול, עד לסכום של 11,757 ₪, על הכספים המגיעים ו/או שיגיעו למשיבה (להלן גם: "הנתבעת"), המוחזקים ו/או אשר יוחזקו בידי המחזיק: "בנק דקסיה לישראל בע"מ".

כמו כן, המבקש ביקש להורות למחזיק להעביר את הסכום שיעוקל לידיו באמצעות בא-כוחו עו"ד בראנסה.

בקשה זו הוגשה בעקבות פסק הדין החלקי שניתן ביום 5.5.11 שבמסגרתו חויבה המשיבה לשלם למבקש סך של 11,757 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה.

2.בבקשה, טען המבקש, כי המשיבה טרם שילמה לו את סכום פסק הדין החלקי על אף שהמועד לכך חלף.

המבקש הוסיף כי לדידו, לבית הדין סמכות "בלעדית" להטלת העיקול משמדובר בעובד רשות מקומית ומשמדובר בסכומים שנפסקו לו בגין זכויות סוציאליות, ולכן אף בקשה זו הוגשה לבית הדין ולא ללשכת ההוצאה לפועל.

המבקש הוסיף כי יש להיעתר לבקשה, מאחר וקיים חשש כי המשיבה תבריח את נכסיה או תעשה כל פעולה אחרת כדי לא לעמוד בהתחייבויותיה.

לדידו של המבקש, דחיית הבקשה להטלת עיקול תגרום לו נזק בלתי הפיך ותעמיד אותו בפני שוקת שבורה, שכן המשיבה שרויה במצב כלכלי קשה, כנגדה נפתח תיק איחוד בלשכת ההוצאה לפועל ושבו נצברו פיגורים בשל אי עמידתה בתשלומים.

 3.        לאחר שבחנתי את טיעוני המבקש הנני סבור שדין הבקשה להידחות, אף מבלי לבקש את תגובת המשיבה, וזאת מהנימוקים שלהלן:

א.על פי האמור בכתב התביעה, המבקש עבד כמפקח תברואה. לכן אין המדובר בעיקול הבא להבטיח כספי חינוך, כך שהוראות סעיף 10(א) לחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש"ס – 2000, אינן חלות במקרה דנן.

לפיכך, הטענה בדבר סמכותו הבלעדית של בית הדין להטיל את העיקול, אינה ברורה.

 ב.המבקש הגיש את הבקשה באיחור ניכר, זאת בניגוד לאמור בתקנה 363 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כי:

"בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו, ואין צורך, לשם כך, בהמצאת התחייבות או במתן ערובה לפי תקנות 364 או 365 (ב); הבקשה לסעד הזמני יכול שתהיה בעל פה."

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע, כי יש להגיש את הבקשה לסעד זמני (לרבות עיקול) תוך "פרק זמן קצר", כאשר תכליתה של הוראה זו היא למנוע הברחת נכסים על ידי החייב/ת (הנתבע/ת) בפרק הזמן העשוי לחלוף ממועד מתן פסק הדין ועד למועד פתיחת תיק הוצאה לפועל לצורך ביצוע פסק הדין.

ראו החלטה בתיק: [ע"א 890/05 עוזי משה נגד שרב השקעות בע"מ (מיום 25.12.05)].

לפיכך, מאחר ופסק הדין החלקי ניתן ביום 5.5.11, קרי לפני הרבה יותר מחצי שנה, אין מקום למתן צו העיקול על ידי בית הדין.

מאז מתן פסק הדין החלקי ועד היום, היו למבקש מספר הזדמנויות בהן יכל לפעול כנגד המשיבה ולפתוח כנגדה תיק בלשכת ההוצאה לפועל.

ג.טענת המבקש כי לא פנה ללשכת ההוצאה לפועל מאחר ולבית הדין סמכות בלעדית להטלת צו העיקול, דינה להידחות.

פסק דין המחייב מעסיק לשלם זכויות סוציאליות דינו כדין כל פסק דין שניתן לפתוח בגינו תיק בלשכת ההוצאה לפועל ולבצע במסגרתו מספר הליכים לרבות עיקולים.

ד.טענתו של המבקש כי פתיחת תיק הוצאה לפועל תרוקן את פסק הדין מתוכנו, בשים לב לכך שהמשיבה אינה עומדת בהתחייבויותיה בתיק האיחוד ובשים לב לכך שקיימים נושים רבים, גם היא דינה להידחות.