וליד נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית והחלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, שניתנו ביום 25.8.13, בגין נהיגה ברכב העלול לסכן עוברי דרך.

טיעוני הצדדים

ב"כ המבקש טען כי עפ"י החלטת הבוחן שבדק את הרכב, היה המבקש רשאי להעביר את רכב באמצעות גרירה לשם תיקונו וזאת עד למחרת יום הבדיקה ורישום הדוח. למרות זאת, ובהתאם להחלטת הקצין הפוסל, נגרר הרכב על אתר ואוחסן. בנוסף, הליקויים שנמצאו ע"י הבוחן אינם נמנים עם הליקויים המופיעים בתוספת השביעית. עוד טען כי הנהג לא ידע על הליקויים, בדק רשיון רכב ומצאו תקין. הנהג איננו מסוכן ועברו נקי. לפיכך ביקש לבטל את שתי החלטות הקצין.

לדבריו, סוגיית חגורת הבטיחות איננה מעוגנת בחומר הראיות.

ב"כ המשיבה טען כי מדובר בליקויים חמורים והפנה לרישומי הבוחן, העומדים בתנאי התוספת השביעית. החלטת הקצין הינה סבירה ומידתית, ולכן בקש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

עיינתי בתיק החקירה ושוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש. הבוחן שבדק את הרכב מצא מספר ליקויים חמורים, ביניהם ליקויים בהיגוי ובבלמים. העובדה שהיה לרכב רשיון תקף, איננה מפחיתה מאחריותו של הנהג האוחז בהגה. עליו להיות קשוב לאופן פעולתו של הרכב בו הוא נוהג. חופש בהגה, בלמים שאינם פועלים באופן תקין וצמיג שחוק הינם ליקויים שנהג סביר היה מבחין בהם בלי כל קושי.

הליקויים אמנם חמורים, ונוגעים למערכות משמעותיות ברכב. נהיגה ברכב במצב זה מקימה מסוכנות ברורה לכלל משתמשי הדרך.

המבקש נוהג מיום 2.2.11 ואין לחובתו כל הרשעה קודמת. מכאן שעברו איננו מעיד על מסוכנות.

ביחס לפסילת הרשיון – הרי שעצם קיומן של ראיות לכאורה לביצוע עבירה לפי תקנה 27(א) – מקים את סמכות הקצין לפסילה מנהלית, בכפוף ליתר הקריטריונים הנדרשים.

ביחס להשבתת הרכב – יש לעמוד בתנאי חלק א' לתוספת השביעית, ובענייננו סעיף קטן 17 הינו החלק הרלוונטי.

מתוך שלל הליקויים שמצא הבוחן, רק העובדה ש"דוושת הבלם יורדת עד לסופה" כלשונו, מקימה בסיס לאיסור שימוש מנהלי ברכב, בהתאם לסעיף (17)(ט) לתוספת השביעית.

אכן החלטת הקצין מאיינת את החלטת הבוחן, המאפשרת גרירת הרכב לשם תיקונו, אך החלטת הראשון גוברת על החלטת האחרון.

ביחס לפסילה המנהלית, אני סבורה כי למרות שעברו של המבקש נקי לחלוטין, הרי נוכח ותק הנהיגה הקצר שלו, ונוכח המסוכנות הנובעת מנהג הנוהג ברכב שמצבו הוא כמתואר בהודעת איסור השימוש, והוא אף איננו מבחין בליקויים אלה – החלטת הקצין סבירה וראוייה. תקופת צינון בת 30 יום נראית לי הולמת את הנסיבות, ועל כן אני דוחה את הבקשה הנוגעת לרשיון הנהיגה.

ביחס לרכב, בהתחשב בכלל הנסיבות של השבתת הרכב, כמתואר לעיל, ונוכח טענות ההגנה, נראה לי כי ניתן להסתפק בתקופה קצרה יותר של השבתה, לאחריה יגרר הרכב למוסך לשם תיקונו.

אשר על כן, אני מורה כי הרכב מסוג אוטובוס זעיר פרטי פולקסווגן מ.ר. 8436818, יוחזר לבעליו ביום 8.9.13, באופן שיגרר ממגרש האחסון היישר למוסך לשם תיקון הליקויים, ומשם יובא למשרד הרישוי לבדיקה לשם החזרתו לכביש, בהתאם להנחיות המשטרה.

המזכירות תעביר החלטתי זו לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ג, 02 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: